הנדון: מיסוי עסקת רווח הון על בסיס מזומן

                 פס"ד - רבי שפירא ניתן ביום 28 בדצמבר 2016

מועד אירוע המס בעסקאות הוניות, הינו סוגיה העולה לעיתים תכופות והיא משפיעה על העסקה במרכיבים שונים כגון: התמורה, המס, קיזוז הפסדים, השפעות שערי מטבע ועוד.

פקודת מס הכנסה קובעת כי רווח הון חייב בדיווח ובתשלום מקדמת מס תוך 30 ימים מהמכירה.

הגדרת "מכירה" בסעיף 88 לפקודה כוללת כל פעולה או אירוע שבעקבותם יצא הנכס מרשותו של אדם.

מכאן עולה לכאורה המסקנה, כי רווח הון נוצר ביום יציאת הנכס מרשות הנישום, והחיוב במס יהיה על בסיס מצטבר, כלומר - חיוב בכל המס, גם אם התמורה נתקבלה רק בחלקה, אולם עסקאות רבות כוללות תמורות עתידיות המותנות בהתקיימותם של תנאים שונים, ולכן דיווח על בסיס מצטבר ותשלום המס כבר בעת חתימת החוזה עלול לגרום לטעות בסכום המס.

המחלוקת בין המערער לפקיד שומה הייתה בקשר למיסוי התקבולים להם זכאי המערער לאורך השנים שלאחר הפרישה, בגין חלקו בפירמת רואי חשבון.

השופט פסק כי התקבולים מהווים רווח הון בגין מכירת זכויותיו של המערער בשותפות החייב במס על בסיס מצטבר כלומר ללא קשר למועד התקבולים בפועל אך היות שפקיד השומה עצמו לא טען כי אירוע המס חל בשנת העסקה (שנה סגורה) וכן בשל כך שהתמורה נתקבלה בשיעורים שנתיים, החליט השופט כי יש למסות את התמורות בגין עסקת רווח ההון על בסיס מזומן:

"במצב דברים זה, ובנסיבות העניין, יש לדעתי להמשיך ולייחס לכל שנת מס את סכום רווח ההון ששולם בה, למרות שאין זאת, כאמור, “דרך המלך” במיסוי רווחי הון“.

השופט ציין כי קיימים מקרים בהם התמורה בעסקה הונית אינה וודאית ועל כן קשה לאמוד את מלוא התמורה ביום העסקה.  

: “אציין במאמר מוסגר כי לאור העובדה כי בעת פרישת המערער מן הפירמה לא הייתה כל אפשרות לדעת איזה סכום, אם בכלל, יתקבל מדי שנה במהלך עשר שנות ההסדר, אזי אף אם שני הצדדים היו מסכימים (אז) כי מדובר במכירת נכס הון, אפשר שהמשיב היה שוקל בחיוב הטלת מס רווח ההון מדי שנה על הסכומים המתקבלים בפועל, ולא מראש על פי אומדנה – כמנהג רשות המיסים במקרים מסוימים בהם קיים חוסר וודאות לגבי עצם קבלת התמורה, או העדר אפשרות למדידת ההכנסות מראש.“

פסק דין זה ממשיך את הלכת אלוני (עסקה להחלפת מניות כאשר התמורה שנתקבלה היא במניות חסומות), שקבע כי יש למסות עסקאות הוניות על בסיס מימוש בפועל של רווח ההון.

על פי קביעת בית המשפט העליון  כדי שעסקה תתחייב במס, חייבת גם להתקיים “תמורה” ואם התמורה “פגומה” - מחמת העובדה שעדיין לא ברור כלל מתי וכמה יקבל המוכר, מועד החבות במס ידחה עד ל"השתכללות" התמורה ובמקרים מסוימים ניתן לדחות את מועד אירוע המס עצמו.