סעיף 88 לחוק מס ערך מוסף, קובע כדלקמן:

"88 (א) חייב במס ישלם את המס המגיע לתקופת הדוח, בין על פי הדוח התקופתי ובין על פי הדוח הארעי, עם הגשתם."

סעיף 88 (א) קובע, כי מועד תשלום המס על ידי החייב במס יהיה עם הגשת הדוח. הסעיף אינו קובע הסדר בנוגע לתשלום המס על פי דוח משלים – מתקן.

תקנה 23 לתקנות מע"מ מיישמת למעשה, את סעיף 88 (א), וקובעת את השילוב המתחייב בין הגשת הדוח לתשלום המס.

כיוצא מכך, אי אפשר להגיש את הדוח ללא התשלום. האישור על התשלום הוא האישור שהדוח הוגש. יוצא מכך שמי שאין בידיו סכומי הכסף הנדרשים עלול לעבור עבירה פלילית של אי הגשת דוח תקופתי שדינה מאסר של שנה וכן קנס כספי.

בפסק הדין, בעניין פיינברג, בית המשפט דן בשאלה: האם התליית קבלת הדוח בתשלום המס הכלול בו היא סבירה, והאם אין היא חורגת מן הסמכות שהוקנתה לשר? בית המשפט קבע, כי אין המדובר בחריגה מסמכות, לאור העובדה, שהמחוקק הראשי בסעיף 88 (א) לחוק מע"מ הסמיך את הגשת הדוח לתשלום המס הכלול בו.

לאור האמור לעיל, כאשר לעוסק אין את הכסף הנדרש לתשלום המס, הכלול בדוח התקופתי מומלץ לפנות למנהל, לשם קבלת פטור זמני מהגשת הדוח, בהתאם לסעיף 67 (ג) לחוק מע"מ, או לחילופין דחייה של מועד הגשת הדוח, מכוח סעיף 73 לחוק מע"מ.

סעיפים אלה מקנים למנהל מ.ע.מ. את הסמכות לפטור זמנית את העוסק מהגשת הדוח למועד ובתנאים שיקבע המנהל, ו/או לדחות את הגשתו.

דוח משלים

סעיף 88 לחוק מע"מ אינו דן כלל בדוח משלים, וכך גם תקנה 23 לתקנות מע"מ.

המחוקק הראשי ומחוקק המשנה נמנעו מהתליית הגשת הדוח המשלים בתשלום המס הכלול בו. לפיכך ניתן, לכאורה, להגיש דוח משלים, בהתאם לסעיף 71 לחוק מע"מ, גם בלי לשלם את המס הכלול בו.

באמצעות פרוצדורה זו ניתן לעיתים לדווח למ.ע.מ. על הפעילות העיסקית כמתחייב בחוק אך לדחות את תשלום המ.ע.מ. המתחייב מהדוח שהוגש.