החוק קובע כי מבוטח שכיר או עצמאי, שאשתו ילדה זכאי לחופשת לידה חלקית, בתקופת חופש הלידה שנותרה מתום שישה שבועות לאחר הלידה. זאת בתנאי שאשתו הסכימה לוותר בכתב על יתרת החופשה וחזרה לעבוד.
מבוטח הזכאי לחופשת לידה יהיה זכאי גם לדמי לידה.
דמי הלידה יהיו בהתאם למשכורתו של הבעל היוצא לחופשת לידה, כאשר הם מוגבלים לעד פי חמישה מהשכר הממוצע במשק.
התנאי לפיצול דמי הלידה הוא שבת הזוג זכאית לתשלום דמי לידה ל- 12 שבועות. כמו כן על בת הזוג להצהיר בכתב שהיא מסכימה לוותר על חלק מחופשת הלידה המגיעה לה, והיא חזרה לעבודה בתקופה שבה היא מוותרת על חופשת הלידה.
בכדי לזכות בדמי לידה על הבעל להיות עובד שכיר שקיבל ממעסיקו חופשת לידה או עובד עצמאי שהפסיק לעבוד לרגל חופשת הלידה. תנאי נוסף הוא כי שולמו דמי ביטוח לאומי או בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים או בעד 15 מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הפסקת עבודתו עקב היציאה לחופשת הלידה, אך לא לפני שחלפו 6 שבועות מיום הלידה. חופשתו של הבעל לא תקטן מ- 21 ימים רצופים.
חופשה ללא תשלום לאב
חופשה ללא תשלום לאב תינתן רק אם התקיים לגביו אחד משני התנאים האלה:
תצוגת הדפסה