בחוקי העבודה אין הגדרה ברורה לקביעת יחסי עובד-מעביד.
היותו של אדם "שכיר" או "עצמאי" נקבע על פי מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה בין הצדדים אך לוא דווקא עפ"י התיאור בהסכם או במסמך אחר (חשבונית או תלוש משכורת).
בתי הדין לעבודה קבעו כמה מבחנים להכרעה בסוגיה זו, שהעיקרי הוא "מבחן ההשתלבות".
1. מבחן ההשתלבות – למבחן זה 2 "פנים" – פן חיובי ופן שלילי.
1. הפן "החיובי" – "השתלבות" במפעל פרושה שקיים עסק או "מפעל" (ייצור או שירותים), שמבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של "המפעל" והוא איננו "גורם חיצוני", כך שהרחקתו של האדם שבו מדובר תפגע בפעילות הרגילה והשוטפת של "המפעל". השתלבות פרושה עבודה בימים ושעות קבועים.
2. הפן "השלילי" – האדם בו מדובר לא מנהל עסק עצמאי משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני. קיום "עסק עצמאי" נבחן בשאלה אם היו השקעות בעסק, וכמו כן אם יש סיכוי לרווח וגם להפסד. העובדה שלאדם שבו מדובר יש קשרים עסקיים עם לקוחות נוספים, אינה שוללת יחסי עובד מעביד בינו לבין לקוח ספציפי. גם עבודה שלא באתר מקבל השירות (למשל – עבודה בבית) אינה מעידה על עובד עצמאי.
2. מבחן הבעלות על כלי העבודה
האם בעלות על כלי העבודה הופכת את הבעלים לבעל עסק עצמאי" שאלה זו תידון בהתאם לגודל ההשקעה. למשל: השקעה במשאית תהפוך את בעל המשאית לבעל עסק עצמאי וזאת אף אם הוא נותן שירותי הובלות במשאיתו למפעל אחד ויחיד. אם כלי עבודה הוא העיקר כגון: דחפור או משאית, העובד הוא עצמאי אם העיקר הינו עבודה האדם בעת שהכלי משמש רק לעזר, יתכן והעובד שכיר.
3. מבחן העבודה האישית
האפשרות להעביר את ביצוע עבודה לאדם אחר ולא לבצעה אישית, או החובה להעמיד "מחליף" לביצוע העבודה שוללים את קיום יחסי עובד-מעביד. לעובד שכיר לא קיימת הזכות להעמיד עובד אחר במקומו שלא בהסכמת המעביד. היעזרות שולית באדם אחר לשם ביצוע עבודה אינה שוללת את יחסי עובד-מעביד.
4. מבחן צורת תשלום השכר והמיסים
1. התשלום בתלוש משכורת או כנגד חשבונית מס, אינו המכריע בשאלת קיומם או אי קיומם של יחסי עובד-מעביד.
2. ניכוי מס הכנסה במקור לפי אישור כעצמאי ו/או תשלומים של נותן השירות למס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי כעצמאי יכולים לשמש כהוכחה למעמד האדם כבעל עסק עצמאי.
תצוגת הדפסה