ב- 17 ביולי 2008 פורסמו תקנות בדבר פחת מואץ בגין ציוד שנרכש בתקופה הקובעת לצורך פעילות מזכה.

 

 

בתקנות נכלל תנאי כי הציוד החל לשמש בייצור הכנסה בישראל תוך 6 חודשים מיום רכישת הנכס או ביום 31 במאי לפי המאוחר שבהם.

 

ההבדל בין התקנות החדשות לתקנות משנת 2005, הוא, שבתקנות משנת 2005 הפחת בשנה הראשונה הינו לפי השיעורים הרגילים ואילו בשנה הבאה תינתן השלמה להפחתתו המלאה של הנכס, כך שלמעשה הנכס הופחת בשוטף + שנה מיום רכישתו.

 

בתקנות החדשות נקבע כי "… והוא זכאי בשלו לניכוי בעד פחת רשאי לבקש בעד אותו ציוד פחת במקום הפחת שהוא זכאי לו לפי כל דין, בשיעור של 50% ממחירו המקורי של הציוד…"

 

כלומר, הפחת השנתי משתנה מהשיעור הקבוע בכל דין אחר ל- 50% כאילו זהו שיעור הפחת הרגיל של הנכס.

 

נכס שהחל לייצר הכנסה במהלך השנה יזכה לפחת שנתי של 50% באופן יחסי לחלקיות השנה בה ייצר הכנסה.

בעסקים המדווחים בשיטה המצטברת יש לשקף את כל ההוצאות גם אלה שטרם שולמו וטרם נתקבלה  חשבונית בגינן.

 

כאשר ההוצאות הכרוכות בפעילות העסק טרם נכללו בספרי החשבונות, יש ליצור הפרשה מתאימה לאותן הוצאות. ("הפרשה" = רישום בספרים של ההתחייבות בגין ההוצאה ואת ההוצאה הנובעת מהתחייבות זו).

 

למשל: הפרשה לאחריות, לתיקונים, להשלמת עבודות ועוד. מדובר ברישום פעולה בספרים המגבשת את ההוצאה בשנת 2009 גם אם טרם שולמה וגם אם טרם נתקבלה חשבונית מס מהספק.

       

        הפרשה להוצאות תותר כהוצאה אם מתקיימים התנאים הבאים:

                             ·                ניתן לאמוד את סכום ההוצאה העתידית.

                             ·                יש סיכוי סביר שההוצאה תוצא בפועל.

                             ·                ההתחייבות הינה כלפי צד שלישי.

  רישום הוצאות בגין התחייבויות תלויות

אם תלויות ועומדות נגד העסק תביעות כספיות בגין פעולות הקשורות במהלך העסקים הרגיל (כמו תביעה משפטית של לקוח בגין פגם במוצר או איחור באספקה), ניתן לדרוש את סכום התביעה או חלקו כהוצאה. התנאים לכך הינם שקיימת סבירות גבוהה, על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים, כי התביעה תאושר ושיש אומדן מבוסס ביחס לסכום שישולם לתובע כך שאי הכללתו בהוצאות העסק תגרום לעיוות התוצאה העיסקית על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים.

 

גם אם בעל העסק כופר בבית המשפט בחובו לשלם את התביעה, הרי אין בכך מניעה מלתבוע את ניכוי התביעה כהוצאה. מומלץ לנסות ולגבש פשרה עוד לפני תום שנת המס, כדי ליהנות בוודאות מסכום הפשרה כהוצאה.

 

  רישום הוצאות בגין רכיב האחריות הכלול ברכישה הונית

יש לבדוק אם בהכנסות כלולות מכירות שסכומן כולל רכיב בגין האחריות (כלומר מחיר המכירה כולל תקופת אחריות למוצר). בהתאם לעקרונות חשבונאיים מקובלים, ניתן ליצור במקרים מסוימים, הפרשה להוצאות האחריות שתקטין את ההכנסות בשנה הנוכחית, זאת אם ההוצאה קרובה לודאי וניתן לאמוד את ההוצאה על בסיס סביר, כגון: חישוב סטטיסטי לפי ניסיון העבר או בסיס אחר. 

 

במידה ולא כל ההתחייבות לתשלום פיצויים לעובדים מכוסה בפוליסות אישיות ובקופות הפיצויים, מומלץ לבצע הפקדה להשלמת החוסר סמוך לתום השנה. נציבות מס הכנסה תתיר כהוצאה סכומי הפקדות בקופה לפיצויים בגין השנה השוטפת ועוד שליש מהפיגורים לשנים קודמות (או 20% מהסכום שנצבר בקופה המרכזית לפיצויים, כגבוה שבהם).

 

              הפקדה בקופת גמל לתשלום דמי מחלה

חוק דמי מחלה תשל"ו – 1976 מחייב את המעסיק לשלם לעובדו, שנעדר מעבודתו עקב מחלה, דמי  מחלה, כפי מפרט זה:

                             ·              בעד יום ההיעדרות הראשון – אין תשלום.

                             ·              בעד היום השני ועד השלישי – מחצית "דמי המחלה". (37.5% מהשכר הרגיל).

                             ·              בעד הימים מהרביעי ואילך – "דמי מחלה" מלאים.(75% מהשכר הרגיל).

 

"דמי מחלה" – 75% מהשכר הרגיל שהיה העובד מקבל לוא המשיך בעבודתו. ימי המחלה מוגבלים ליום וחצי לכל חודש עבודה מלא ולא יותר מ- 90 יום.

 

על פי הסעיפים 17 (5) ו- 18 (א) לפקודת מס הכנסה – הסכומים המופקדים בקופה לתשלום דמי מחלה, מוכרים כהוצאה לצרכי מס הכנסה.

ראוי לבצע לקראת תום שנת המס את ההוצאות בגין שיפוצים הנכללים במסגרת הוצאות אחזקה. בהוצאות אלה יכללו תיקונים ושיפוצים אשר במהותם הם "שמירה על הקיים", להבדיל מתשלומים לשיפורים מהותיים אשר הם בעלי אופי הוני (השקעה). הוצאה המעלה את ערך הנכס ומשביחה אותו, הינה הוצאה הונית. כאשר מדובר בשיפוצים  בנכס מושכר, הדין שונה – ראה לענין זה בהמשך החוברת.

 

רצוי להקדים את הטיפול בחובות בעיתיים, כלומר – להחליט אם לתת לחייב "הנחה" ולהוציא תעודת זיכוי  או להביא לסיום הליכי גבייה או פשרה. נציין כי חובות אבודים מוכרים כהוצאה רק אם מוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי נעשו כל המאמצים לגבותם. לפיכך, יש להוכיח את ביצוע הפעולות לגביית החובות כגון – פנייה בכתב לחייבים, פנייה באמצעות עורכי דין, הגשת תביעות משפטיות וכו'. לחילופין, ניתן להוכיח כי סיכויי הגביה נמוכים ביותר והוצאות הגבייה אינן כדאיות ביחס לגובה החוב. יש אפשרות להמחות חובות מסופקים לחברת גבייה ולתבוע כהוצאה לצורכי מס את ההפרש בין סכום החובות שהומחו לבין התמורה ששילמה חברת הגביה או שהתחייבה לשלם (בדרך כלל % מסויים מהחוב).

 

עמדת מס הכנסה  בנושא זה הינה כדלהלן:

1)         חוב אבוד יוכר בהוצאה רק אם הוא עסקי, ונרשם בעבר כהכנסה בספרי העסק.

 

2)         החוב בלתי ניתן לגבייה (למשל – החייב פשט את הרגל או שהוא חברה בפירוק).

3)          חייב להתקיים התנאי שמועד פירעון החוב הגיע. למרות זאת אם מועד פירעון החוב הוא לאחר תאריך המאזן והחייב פשט את הרגל לאחר תאריך המאזן יוכר החוב האבוד בשנה הנוכחית. מדובר על מצב שבו בתאריך המאזן ידוע שלא ניתן יהיה לגבות את החוב (למשל, כיוון שהחייב פשט את הרגל). לפיכך יש להכין ראיות לכך שכבר השנה היה ברור שהחוב הינו אבוד גם אם פורמלית החייב פשט את הרגל בשנה הבאה.

 

יש לאסוף ראיות התומכות בפעולות שבוצעו לגביית החובות האבודים. לגבי חובות של לקוחות שאינם יכולים לעמוד בתשלום – מוטב להגיע עמם להסכם פשרה עד 31 לדצמבר 2009,  כדי שיתרת החוב שלא תשולם תותר בניכוי בשנת המס הנוכחית.

 

יש לציין, כי עצם הדרישה להכיר בחוב כהוצאה מוכרת אינה מונעת מבעל העסק לתבוע את החוב בעתיד אם יתגלה איזשהו סיכוי לגבייה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

        עוסק זכאי להשבת המע"מ ששילם בגין חוב שהפך לאבוד. אגף המכס והמע"מ פרסם הוראות הקובעות חמישה תנאים מצטברים אשר מאפשרים קבלת החזר המע"מ:

 

1.          בוצעה עיסקה.

2.          הוצאה חשבונית מס.

3.          מס העסקאות שולם.

4.          המוכר או נותן השירות לא קיבל את כל התמורה לפי החשבונית.

5.          החוב הינו "חוב אבוד". (על פי הגדרת מ.ע.מ. שהינה שונה ויותר קשה  מהגדרת מס הכנסה).

 

הוראת הפרשנות קובעת כי המע"מ יוחזר רק לגבי עסקאות שבוצעו בשלושת השנים שלפני הגשת הבקשה להחזר, אך לא לפני שחלפו שישה חודשים מהוצאת החשבונית.

 

יש להדגיש כי במידה והחוב האבוד נזקף כהוצאה לצרכי מס כולל מרכיב המע"מ, הרי שקבלת החזר המע"מ תרשם כהכנסה לצרכי מס.

 

כדי לקבל את החזר המע"מ יש להוציא חשבונית זיכוי בגין החוב האבוד ולדווח על כך במכתב רשום למע"מ. את חשבונית הזיכוי יש לשלוח לחייב בדואר רשום, או להחתים את החייב על העתק הזיכוי.

 

כמו-כן פורסמו תקנות מס ערך מוסף אשר במסגרתם הוספה תקנה 24א', המפרטת את אופן הוצאת חשבונית זיכוי בשל חוב אבוד.

 

ריבית ששולמה עקב בצוע ניכיון של שטרות ושיקים בבנק הינה הוצאה מוכרת  באותה שנה בה בוצע ניכיון השטרות או השיקים.

 

הוצאות מימון בכלל והוצאות ריבית בפרט, תותרנה לנישום המדווח על בסיס מצטבר כולל שערוך ההתחייבות לסוף השנה לפי תנאי ההלוואה.

 

 רכישת קופה רושמת

ברכישה של קופה רושמת ניתן לקבל ניכוי מיידי של מרבית ההוצאה כבר בשנה  הנוכחית.

 

 הוצאות אחזקת רכבים

1.          החל משנת 2008, הוצאות משתנות וקבועות לגבי כל סוגי הרכב (פרטי/מסחרי) שמשקלם הכולל עד 3,500 ק"ג, תותרנה לאחר הפחתת סכום השווה ל"שווי השימוש" (ראה סכומים בעמוד הבא) ברכב או 45% מסכום  ההוצאה, (כגבוה שבהם).  אם נזקף שווי שמוש לעובד, יוקטן החלק הלא מוכר של ההוצאה בגובה סכום השווי שנזקף לעובד. כלומר, המחוקק קבע ששווי השימוש הפרטי בכל רכב הוא על פי סכום השווי שנקבע בתקנות מס הכנסה – לפי קבוצת המחיר של הרכב או בגובה 45% מכל ההוצאות – על פי הגבוה שבהם. ישנה דיעה שאם ינוהל רשום מסודר של הנסיעות העיסקיות והפרטיות כך שהנישום יוכל להוכיח שהשימוש הפרטי נמוך יותר – הוא רשאי לתאם את ההוצאות על פי הרישום ולא על פי התקנות.

 

2.          זקיפת "שווי שימוש" לעובדים שרכב העסק צמוד אליהם

יש לזקוף הכנסה רעיונית חייבת במס לעובדים אשר מעבידם מאפשר להם להשתמש ברכב העסק לאחר שעות העבודה – זקיפה זו נקראית "שווי שמוש" ברכב.

 

שווי שימוש ברכב פרטי נקבע לפי קבוצות מחיר (על פי רשיון הרכב). להלן הסכומים לשנת 2009:

קבוצת מחיר	שווי שימוש חודשי ש"ח
1	1,700
2	1,860
3	2,630
4	3,200
5	4,440
6	5,720
7	7,290
אופנוע 3 L	540

 

יש לבדוק אם נזקפו למשכורת העובדים, הסכומים השנתיים הנכונים על פי קבוצת הרכב כפי שרשומה ברשיון הרכב, במידה ויש הפרש יש לזקפו במשכורת חודש דצמבר.

 

 

 

הוצאות חניה:

1.      חניה מחוץ לעסק

תיאום הוצאות הרכב (כאמור מקודם) יחול גם על הוצאות חניה שאינן במקום עיסוקו של הנישום.

 

2.      חניה של עובדים במקום העסק

שלטונות מס-הכנסה לא רואים במקום חניה אשר מעניק מעביד לעובדו טובת הנאה המחייבת זקיפת שווי לעובד, זאת בתנאי שהחניה הינה שטח שבבעלותו של המעביד או שהוא שוכר שטחים לצורכי חניה בעבור תשלום גלובלי, קבוע מראש, שאינו מושפע ממשך השימוש בחניה.

 

   הוצאות  פחת מחשבים ותוכנה

        שיעור הפחת בגין מחשבים אישיים הינו 33% לשנה.

 

שיעור הפחת בגין מחשבים אחרים (שאינם בגדר מחשבים אישיים)  הינו 25% לשנה.

 

"מחשבים" – מחשבים או מספר יחידות המשמשות יחד כמחשבים הפעילים באמצעות מערכת הפעלה מוכרת והנועדים ליישומים שונים וכן ציוד נילווה המחובר אליהם.

 

 

 

  הוצאות אחזקת מחשבים ותוכנות

        הוצאות הכרוכות בהתאמת מחשבים ואחזקתם תותרנה בניכוי באופן שוטף בשנה בה הוצאו. במידה והוצאות האחזקה תיכלולנה גם עלויות להשבחת התוכנות הקיימות, תוגדר הוצאה זו כ"הוצאה מעורבת" שבה 1/3 תיחשב כהוצאה שוטפת ו- 2/3 כהשקעה הונית.

 

        ברכישת מערכת מיחשוב הכוללות אחריות והטמעה ניתן לקבל חיוב נפרד בשל מרכיבים אלה בנפרד מעלות המערכת ולתבוע את חלק זה של ההוצאה בשנת המס.

 

 

  הוצאות לשיפורים ושיפוצים בנכס מושכר

תקנות מס הכנסה מאפשרות לשוכר נכס לנכות הוצאות אשר הוצאו לצורך התאמת הנכס המושכר לצרכי השוכר ב- 10 שיעורים שנתיים שווים. (10% לשנה), במידה ותקופת השכירות קצרה מ- 10 שנים, יתרת ההוצאות שטרם נוכו תותר בשנת השכירות האחרונה.

 

קיימת דיעה שהניכוי בשעור 10% מההוצאה תקף גם אם הנכס הופעל בסוף השנה.

 

התקנות אינן חלות במקרים בהם קיימים יחסים מיוחדים בין השוכר למשכיר, כגון: מצבים בהם השוכר והמשכיר הינם קרובים (כמשמעותם בסעיף 76(ד) לפקודה).

 

 

 

               הוצאות להקמת ואחזקת אתר אינטרנט

על פי הוראות מס הכנסה, יטופלו ההוצאות הקשורות באתרי אינטרנט כלהלן:

 

1)          עלויות הקשורות בשמות המתחם – הינן הוצאות הוניות שאינן ברות הפחתה, היות ואורך החיים של נכסים מסוג זה אינו מוגבל בזמן;

 

2)          עלויות ראשוניות להקמת אתר אינטרנט – הינן הוצאות הוניות, נכסים אלה הינם ברי פחת בשיעורים של 25% או 33%, בהתאם לסוג המחשב;

 

3)          עלויות פרסום אתרי אינטרנט – דומה להוצאות פרסום אחרות, כלומר יותרו בניכוי במהלך התקופה שבה הוצאו;

4)          תפעול שוטף של אתרי אינטרנט – ההוצאות תותרנה בניכוי במהלך התקופה לה הן מתייחסות;

 

5)          עלויות שינוי אתר אינטרנט – יש לאתר רכיבים המקנים יתרון מתמיד לבעל האתר, ולהוונם לנכסים כתוכנה חדשה, עלות שאר הרכיבים תותר בניכוי במהלך התקופה אליה הם מתיחסות.

 

 

 

 

 

 

   הוצאות מוכרות בשל כיבודים, מתנות, טלפון ובגוד

להלן סכומי ההוצאות המוכרות. סכומים ששילמה חברה העולים על התקרות הנ"ל הינן "הוצאות עודפות" המחייבות את החברה לשלם מקדמה בשל הוצאות עודפות.

     כיבודים במקום העסק - 80% מהוצאות כיבוד קל שהוצאו במקום   העיסוק.

     הוצאות אירוח (מסעדות וכו') - לא מוכרות כלל, פרט להוצאות אירוח אורחים מחו"ל, המותרות במלואן ללא תקרה. (גם לצורכי מע"מ).

 

       מתנות ללקוחות וספקים   –    לתושב ישראל – עד 190 ש"ח לשנה.

                                                             לתושב חוץ – עד 15 $ לאדם לשנה.

מתנות לעובדי העסק לרגל אירועים משפחתיים. (מתנות לחג אינן מוכרות כלל ויש לגלמן כהטבה חייבת מס), יוכרו עד 190 ש"ח לעובד לשנה.

        טלפון בבית - (כאשר הבית הינו המקום העיקרי של העסק או משלח היד)  -  עד 21,200 ש"ח לשנה – 80% מההוצאה מוכרת או הסכום העולה על 2,100 ש"ח לפי הנמוך. מעל 21,000 ש"ח לשנה – הסכום העולה על 4,200 ש"ח.

יוכרו 80% מהוצאות לרכישת ביגוד המשמש לעבודה באם ניתן לזהותו כשייך לעסק (קיים לוגו של הפירמה המוטבע על הבגד) או אם קיימת חובה חוקית ללבוש לבוש זה.

פרטי ביגוד שלא ניתן לעשות בהם כל שימוש פרטי (חלוק רופא…) יוכרו במלואן.

 

  הוצאה מוכרת בשל החלפת ציוד

בעת מכירת נכסים, אפשר להפעיל את סעיף 96 לפקודה, המאפשר לנישום, שמכר נכס בר-פחת, לרכוש נכס אחר במקום הנכס שמכר, בתוך תקופה  של 4 חודשים לפני המכירה ועד 12 חודשים לאחריה, במחיר העולה על מחירו המופחת של הנכס שנמכר, ואז לא ישולם מס רווחי הון בגין הנכס שנמכר.