חישוב מס יכול להתבצע באופן משותף (מאוחד) – בו מצרפים את הכנסות שני בני הזוג ומחשבים את המס כאילו אחד מהם ("המייצג") הוא בעל כל ההכנסה ויכול גם להתבצע באופן "נפרד" – כאשר כל אחד מבני הזוג ממוסה באופן נפרד מבן הזוג השני.

 

        ברוב המקרים – החישוב הנפרד עדיף לנישום וההפרש בינו לבין החישוב המאוחד יכול להיות משמעותי מאוד!

 

        בדרך כלל ניתן לקבל חישוב נפרד (שהוא כאמור עדיף) כאשר אין "תלות" בהכנסה של שני בני הזוג.

        כאשר שני בני הזוג עובדים במשק  קיימת "תלות" בהכנסתם. "תלות" בהכנסות הינו מצב שבו לבן זוג אחד יש היכולת להשפיע על הכנסות בן זוגו ו/או כאשר הכנסות בני הזוג נובעות מאותו מקור.

 

שני בני-הזוג, העובדים ביחד במשקם המשותף,  זכאים לחישוב מס הכנסה נפרד (עד לסכום מסוים) למרות שקיימת תלות, וזאת בהתקיים כל התנאים הבאים:

1.          לבני הזוג אין מקור הכנסה נוסף מיגיעה אישית.

2.          הודעה על התביעה לחישוב נפרד של המס תימסר לפקיד השומה חודש לפחות לפני תחילתה של השנה, שבעדה נתבע החישוב הנפרד של המס.

3.          כל אחד מבני הזוג עובד 36 שעות בשבוע, לפחות במשק, במשך 10 חודשים או יותר בשנת המס.

        יש לזכור שחובה לפנות בכתב לפקיד השומה ולהגיש בקשה חדשה לחישוב נפרד כל 3 שנים לפחות.

        כאשר שני בני הזוג עובדים במשק אך אחד מהם עובד בעיקר מחוץ למשק (כשכיר או כעצמאי) ניתן לייחס בחישוב נפרד – 75% מההכנסה לבן הזוג שעובד בעיקר במשק ו- 25% לבן הזוג שעובד בעיקר מחוץ למשק.

 

פקודת מס הכנסה קובעת כי הכנסה מרכוש (הכנסה פסיבית) תיזקף לבן-הזוג שהכנסותיו האחרות גבוהות משל הכנסות בן-זוגו.

 

למרות האמור לעיל, מאפשר סעיף 66(ב) לפקודה לבני-זוג לבקש שהכנסות מרכוש, שהוא מהמקורות שיפורטו להלן יחשבו, לעניין חישוב המס, להכנסות אותו בן-זוג שהוא בעל הרכוש (חישוב נפרד).

 

א.          רכוש, שהיה בבעלות אחד מבני-הזוג לפחות שנה לפני נישואיו.

ב.          רכוש, שנתקבל בירושה.