תקנות מס הכנסה מאפשרות לשוכר נכס לנכות הוצאות אשר הוצאו לצורך התאמת הנכס המושכר לצרכי השוכר ב- 10 שיעורים שנתיים שווים. (10% לשנה), במידה ותקופת השכירות קצרה מ- 10 שנים, יתרת ההוצאות שטרם נוכו תותר בשנת השכירות האחרונה.

 

קיימת דיעה שהניכוי בשעור 10% מההוצאה תקף גם אם הנכס הופעל בסוף השנה.

 

התקנות אינן חלות במקרים בהם קיימים יחסים מיוחדים בין השוכר למשכיר, כגון: מצבים בהם השוכר והמשכיר הינם קרובים (כמשמעותם בסעיף 76(ד) לפקודה).

 

 

 

 

 

להלן סכומי ההוצאות המוכרות. סכומים ששילמה חברה העולים על התקרות הנ"ל הינן "הוצאות עודפות" המחייבות את החברה לשלם מקדמה בשל הוצאות עודפות.

     כיבודים במקום העסק - 80% מהוצאות כיבוד קל שהוצאו במקום   העיסוק.

     הוצאות אירוח (מסעדות וכו') - לא מוכרות כלל, פרט להוצאות אירוח אורחים מחו"ל, המותרות במלואן ללא תקרה. (גם לצורכי מע"מ).

 

•        מתנות ללקוחות וספקים   –    לתושב ישראל – עד 190 ש"ח לשנה.

                                                             לתושב חוץ – עד 15 $ לאדם לשנה.

מתנות לעובדי העסק לרגל אירועים משפחתיים. (מתנות לחג אינן מוכרות כלל ויש לגלמן כהטבה חייבת מס), יוכרו עד 190 ש"ח לעובד לשנה.

•        טלפון בבית - (כאשר הבית הינו המקום העיקרי של העסק או משלח היד)  -  עד 21,200 ש"ח לשנה – 80% מההוצאה מוכרת או הסכום העולה על 2,100 ש"ח לפי הנמוך. מעל 21,000 ש"ח לשנה – הסכום העולה על 4,200 ש"ח.

יוכרו 80% מהוצאות לרכישת ביגוד המשמש לעבודה באם ניתן לזהותו כשייך לעסק (קיים לוגו של הפירמה המוטבע על הבגד) או אם קיימת חובה חוקית ללבוש לבוש זה.

פרטי ביגוד שלא ניתן לעשות בהם כל שימוש פרטי (חלוק רופא…) יוכרו במלואן.

 

 

 

בעת מכירת נכסים, אפשר להפעיל את סעיף 96 לפקודה, המאפשר לנישום, שמכר נכס בר-פחת, לרכוש נכס אחר במקום הנכס שמכר, בתוך תקופה  של 4 חודשים לפני המכירה ועד 12 חודשים לאחריה, במחיר העולה על מחירו המופחת של הנכס שנמכר, ואז לא ישולם מס רווחי הון בגין הנכס שנמכר.