הליך "טכני" בו היחיד מעביר את נכסיו לחברה בתמורה להקצאת מניות בחברה. היחיד יועסק כשכיר/נותן שירות בחברה ויקבל תגמול עד לגובה התקרה הנוכחית. כמובן שיתרת העודפים ימשכו כדיבידנד.

 

יתרונות: מונע טענה מרשויות המס כי הועברו לחברה נכסים ערטילאיים החייבים במס (כגון – מוניטין, פטנטים, ידע, תיקי לקוחות וכד'). כמובן ככל שיש נכסים ערטילאיים בעסק, אפשרות זו מחוייבת המציאות!!!

 

חסרונות: לא ניתן לבצע טרנזקציות כלשהן בחברה, במשך שנתיים לפחות.

 

 

באפשרות זו אין העברת נכסים כלשהם לחברה, אלא החברה החדשה מפעילה את העסק, ואילו היחיד יהפוך לשכיר/נותן שירות בה, כפי שצויין באופציה א'.

 

יתרונות: אין צורך בהעברת נכסים בפטור, כי לכאורה לא קיימים נכסים.

חסרונות: טענות למכירת נכסים לחברה על ידי רשויות המס שעלולות להביא לחיובים בגין רווחי הון.

חשיפות: היות וההכנסה נמצאת בחברה, עלולים רשויות המס לטעון:

 

·         המדובר בהסבת הכנסה מיחיד לחברה, כיוון שה"עץ" נשאר ביחיד.

(כמובן, היה ותחולק כל ההכנסה כדיבידנד, כנראה שרשויות המס יהיו אדישים).

 

·         היות שההכנסה ("פירות") בחברה, הרי בהכרח שהועבר גם המוניטין / ידע / תיקי לקוחות וכו' (העץ) לחברה. העברה זו לא דווחה (על כל המשתמע מכך) ולכן יש לשלם את המס בגין רווחי ההון.

 

 

 

 

במקרה זה המדובר על עסק הנשלט על ידי שותפים.

קיימות שתי אפשרויות, הראשונה העברת העסק כולו כמקשה אחת לחברה.

 

אפשרות זו אינה מומלצת, היות והליך 104 ב' מאפשר העברת נכסים ולא התחייבויות.

 

האפשרות היותר פשוטה הינה הקמת חברה לכל אחד מהשותפים, אליה יעביר בהתאם לסעיף 104א' את אחזקותיו בשותפות.

 

בהליך זה השותפות תמשיך להתנהל כבעבר, אך השותפים יהיו החברות של היחידים (כמובן יש לקחת בחשבון עמידה בחוקים ספציפיים (לגבי עו"ד רופאים וכו'), יש לדאוג שתקנון החברה יגביל את העברת המניות של החברות, ללא אישור השותפות ועוד...

 

הליך זה הינו טכני, בו השותף מעביר את זכויותיו בשותפות לחברה בתמורה להקצאת מניות בחברה. מאותו רגע ואילך החברה תהיה שותפה בשותפות. היחיד יועסק כשכיר/נותן שירות בחברה ויקבל תגמול עד לגובה התקרה הנוכחית. כמובן שיתרת העודפים ימשכו כדיבידנד.

 

מהלך זה לא מתאים לשותף המתכנן למכור את חלקו בשותפות בקרוב כי הוא מנוע שנתיים מלעשות כן, וגם לאחר שנתיים, בעוד שיחיד מחוייב ב- 20% מס, בחברה יש מס "כפול", אלא אם ערב המכירה יתאפשר להפוך את החברה ל"חברה משפחתית".

 

 

מעבר עסק כזה לחברה, צריך שיתבצע בזהירות הראויה, ויש לתת פיתרון לכל הנכסים המועברים ולהון נטו "אפס". כמו כן, יש לטפל באישור לניוד העובדים, לרבות רצף זכויות, העברת קופות ועוד.

 

 

 

להלן רשימת "בעיות" המתעוררות כתוצאה מההליך, וההמלצות לפתרונן.

 

 

כידוע דמי הביטוח הלאומי מחושבים על בסיס שנתי, ולכן יש לוודא כי כל מי שהפך לשכיר בחברה, יודיע על שינוי סיווג מעצמאי לשכיר במיידי.

 

 

 

 

 

 

 

 

על המעסיק לדאוג לרצף זכויות לעובדים, וזאת באמצעות פנייה לרשויות המס וקבלת אישורים. באם הבעלות לא משתנה (90% לפחות) יינתן האישור. עמדת רשות המיסים היא, כי אם יש התחייבויות בגין חופש, פיצויים וכו' לעובדים, יש לרשום סכומים כיתרת חובה של בעל המניות!!

 

לכן עדיף להפקיד את כל מה שנדרש ישירות לקופות, וכך אף לקבל הוצאה מוכרת לצורכי מס.

 

 

 

נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון, הינה רכבו של בעל המניות, שהיה רשום עד היום על שמו. מהעברה לחברה יהיה על החברה לחשב "שווי שימוש" לבעל המניות, שסכומו הולך וגדל משנה לשנה.

 

קיימת אפשרות שהיחיד (בעל החברה), יפתח תיק כעצמאי (גם בבטל"א) וימשוך מהחברה סכום בסיסי כהכנסה עסקית, שכנגדה יהיה ניתן לקזז הוצאות, לרבות הוצאות הרכב.