תכנון המס ה"חם" - רווח הון במקום הכנסה "פירותית"

לאחרונה פורסם שחברת אל על שילמה למנכ"ל הפורש, 750 אש"ח תמורת הגדלת תקופת האי תחרות מ- 6 חודשים (המופיעה בהסכם העבודה שלו) ל- 18 חודשים.

ההסכם מתעלם מהעובדה שלמנכ"ל אל-על, אין כמעט יכולת להתחרות בחברה שעזב, כי יש רק חברה נוספת אחת רצינית (ארקיע).

כמו אל על, גם חברות אחרות מתגמלות מנהלים פורשים בסעיף זה, אשר מקנה למנהל מיסוי נמוך על התקבול (20%) ללא בטל"א ולחברה הוצאה מוכרת (הנפרסת על תקופת ההתחייבות לאי תחרות).

בעת פרישת מנהל חברה ועובד בכיר, יש לשקול קבלת כספים מהחברה בתמורה להתחייבות לאי תחרות ככלי תכנוני העשוי להוריד באופן ניכר את המס שישלם המנהל הפורש על תקבוליו מהחברה.

פסקי דין מנחים

· עוף חיפה (ע"א 346/70) – אם נותרה בידי המוכר יכולת התחרות – התקבול יהיה פירותי ולא הוני.

· שטיין (ע"א 463/71) – ויתור על מקור מתחרה הינו ויתור הוני.

· בן-שלום (ע"א 762/00) – פיצוי שניתן לשמירה על לקוחות (לזמן מוגבל) מהווה הוצאה לשמירה על הקיים.

· שנקר (עמ"ה 169/87) – תשלום לעובד בעת פרישה יכול שיהיה בתמורה למשהו נוסף מלבד פיצוי פיטורין (כגון: הגבלת תחרות).

· אברך (ע"א 182/72) – הגדרת "נכס" לפי סעיף 88 הינה רחבה הכוללת גם "זכות ראויה" – כל זכות שניתן לאכפה באמצעות בית משפט.

דבר נוסף שמתפתח לאחרונה, הינו תשלום לעובד בגין "עגמת נפש", שיתכן ואינה חייבת במס כלל בהיעדר מקור חיוב או שפטורה ממס לפי סעיף 9(7) לפקודה.

(ראה: פס"ד דוידוביץ עמ"ה 1146/03 פס"ד זילברשטיין 533/89).