מצ"ב סקירה כללית של הוראות פנימיות של רשות המסים ושל בתי המשפט בעניין הוצאת שומות על בסיס טענה של אי סבירות ההכנסה – ללא פסילת הספרים.

 

 

§         בפסיקה נקבע, כי "תוצאה עסקית בלתי סבירה" אינה יכולה להתבסס על תחשיבים כלכליים בלבד. במקום בדיקה מדוקדקת של ספרי הנישום ואין להתעלם מנתונים הספציפיים של הנישום.

 

§         תוצאה עיסקית בלתי סבירה אינה יכולה להיקבע לפי תחשיבים כלכליים בלבד. (ראה עמ"ה 265/01 מסעדת הודית רון פיתה בע"מ נ' פקיד שומה עכו).

 

§         בתי המשפט קבעו, כי כאשר הכנסת נישום מבוססת על ספרי הנהלת החשבונות, שלא נפסלו, אך פקיד השומה מבקש לסטות מהם בטענה כי אינה סבירה, רק חקירה מעמיקה מאוד בכל נתוני העסק, בין האובייקטיביים ובין הסובייקטיביים, תוכל להביא לקביעה של תוצאה בלתי סבירה.

 

§         ביהמ"ש הטיל ספק רב אם ביקור של מפקח יום אחד בעסק היא מדגם מייצג. (ראה עמ"ה 224/91 מוסך שגב בע"מ נ' פקיד שומה עכו).

 

§         גם ביהמ"ש העליון חזר על כך, תוך שהוא מציין שהשוואה בלבד, בין ההכנסה המוצהרת ובין המקובל בתחשיב או בענף, היא אינה קבילה. לא כל הכנסה מוצהרת שהיא נמוכה מהתחשיב, מחייבת התעלמות מפנקסי החשבונות של הנישום. יש לדון בכל מקרה לפי נסיבותיו, לאחר בדיקה לעומק של העובדות הרלבנטיות (ראה ע"א 758/82 דוד ממן נ' פקיד שומה נצרת).

 

§         ביהמ"ש העליון הוסיף וקבע כלל נוסף לפיו, גם כאשר נפסלו ספרי הנהלת החשבונות, אין לקבוע שומה המסתמכת על הערכות כוללניות. שכן, מטרתה של השומה לפי מיטב השפיטה לקבוע "מס אמת" על יסוד הכנסת אמת (ראה ע"א 5324/05 בשיר נבהאן שחאדה נ' פקיד שומה עכו ניתן ביום 9.8.2009 וראה ע"א 734/89 פיקנטי תעשיות מזון בע"מ נ' פקיד שומה גוש דן).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

§         בהוראת ביצוע – 9/91, עריכת שומות נאותות וביסוסן בתרשומת, נקבע, כי יש לערוך בדיקה וביקורת מקיפה לפני כל הוצאת שומות לפי מיטב השפיטה. על המפקח לנקוט בין היתר, צעדים כגון: ביקור בעסק, בדיקת סבירות המלאי, התייחסות לנתונים ספציפיים של העסק וכל בדיקה המתבקשת ספציפית לעסק ובעיותיו. עוד נקבע כי יש למעט בהוצאת שומות סתמיות בטענה של קיום סטיה בין הרווח הגלום המוצהר לבין המודלים הכלכליים הכלליים לענף.