בפס"ד דין חדש שהתפרסם ביום 12.5.2011 בעניין עירית מעלה אדומים, נדונה טענה כי האומדנים וטבלאות שווי הרכב הצמוד שנקבעו בתקנות ניכוי הוצאות רכב ובתקנות שווי רכב צמוד (להלן: "תקנות הרכב") הן "חזקה ניתנת לסתירה" ולכן ככל שמעביד או עובד יכולים להוכיח מה כמות השימוש העסקי לעומת כמות השימוש הפרטי ברכב בפועל, יש לקבוע את שווי השימוש ברכב הצמוד לפי הנסיעות הפרטיות בפועל ולא לפי הטבלה שבתקנות.

 

 

 

הטענה ביחס לכלי הרכב התפעוליים של העירייה נדחתה  על ידי בית המשפט שקבע כי לא הוכח שניתן לסמוך על יומני הרכב שממלאים העובדים, על הנהלים של העירייה ועל הפיקוח שלה על השימוש בכלי הרכב התפעוליים כגון: רכבי הפיקוח וההובלה שהיא משתמשת בהם.

 

לעומת זאת, הטענה ביחס לרכבי הביטחון שהעיריה משתמשת בהם לצורך מחלקת הביטחון שלה התקבלה, וזאת למרות שכלי רכב אלו צמודים לכונני הביטחון במשך כל שעות היממה, משמשים אותם לנסיעות מהבית לעבודה ואף חונים ליד בתיהם בשעות הלילה בעת היותם בכוננות. (יצוין כי באותם שנים טרם נקבעה הגדרת "רכב ביטחון" בתקנות הרכב).

 

עולה מפסה"ד זה, כי ש, אלא שווי הרכב לשימוש פרטי יחושב לפי הוצאות השימוש בפועל (באופן יחסי לשימוש העסקי).