חברת רחובות הירוקה העמידה הלוואה לחברה קשורה, כדי שזו תשקיע את הכספים במיזם מקרקעין, תמורת חלק מהשטחים שייבנו במסגרת המיזם. המיזם לא עלה יפה, והחברה נאלצה למחוק את הלוואתה. בדו"ח למס הכנסה ניכתה החברה את ההלוואה מהכנסתה כהוצאה שוטפת, בגין ירידת ערך מלאי מקרקעין ולחלופין כחוב אבוד.  פקיד השומה טען שמדובר בהשקעה במישור ההוני שלא ניתן להקטין בגינה את ההכנסה החייבת.

 

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את דרישת החברה להתרת ההוצאה בגין ירידת ערך, אך קיבל את הטענה לחוב אבוד. בית המשפט ראה את החברה כמי שעסקה ביזמות נדל"ן. בהעמדת ההלוואה לחברה הקשורה, ביקשה החברה להיכנס כשותפה במיזם כחלק מפעילותה העסקית הרגילה ולכן מחיקת ההלוואה מהווה חוב אבוד שניתן לנכותו מההכנסה החייבת.

 

פסק הדין מהווה שינוי מרענן לגישה לפיה ניכוי הוצאה בגין חובות אבודים התאפשר רק ביחס לסכומים שנכללו קודם לכן בחשבון ההכנסות. כעת מתברר שניתן להקטין את ההכנסות עקב העדר האפשרות לגביית חוב בפועל, עוד לפני שנרשמה הכנסה.

 

פסק הדין עשוי לסייע  לנישומים שהשקיעו במיזמים שנכשלו, והם יוכלו לדרוש שרשות המיסים תשתתף במימון ההפסד כשם שהיתה משתתפת ברווחי המיזם במקרה של רווחים.