1.     בית המשפט המחוזי מתבסס על בית המשפט העליון שקבע את המבחן האובייקטיבי כ"מנצח" את המבחן הסובייקטיבי. תחושותיו של אדם שהוא אינו תושב ישראל הינן בעלות משקל מועט. מה שיקבע זו השאלה - היכן מרכז חייו.

2.      בית המשפט מתמקד בבדיקה של כמות הזיקות לישראל מבלי לבצע השוואה לכמות הזיקות לחו"ל בכדי לאתר מבחן             "מירב הזיקות".

3.      חובת ההוכחה כי נישום הינו תושב חוץ מוטלת תמיד על הנישום ולא על רשויות המס, גם אם הנישום שהה בישראל פחות מ- 183 ימים בשנה וגם פחות מ- 30 ימים בשנה A ופחות מ- 425 ימים בשנים A+A ) -1) + (A-2).

4.      אומנם יתכן מצב שבו אדם לא יחשב כתושב לצרכי מס בשום מדינה אך במקרה כזה, רובץ על היחיד נטל כבד במיוחד להוכיח שאינו תושב ישראל לצרכי מס.

5.      בר רפאלי ציינה כתובתה הישראלית בדוחות לרשות המיסים האמריקאית. בית המשפט זוקף עובדה זו לחובתה.

(המשך בעמוד הבא...)

6.      בית המשפט קובע כי הסכם שומה שנחתם עם רשויות המס אשר מנתק תושבותו של אדם לשנת מס מסויימת אינו מונע מרשויות המס לטעון אחרת בשנים לאחר מכן, מאחר וכל שנה עומדת בפני עצמה.

7.      בית הוריה של המערערת, היווה בפועל בית קבע בישראל וזאת מאחר והיא בילתה בו במהלך ביקוריה בישראל.

8.      המערערת טענה כי ביתו של בן זוגה, לאונרדו דה קפריו, הוא בית הקבע שלה. אך מאחר שבר רפאלי לא הוכיחה קיום חיים מתמשכים באותו בית ולא ציינה אותו ככתובת שלה וגם לא הצליחה להביא את דה קפריו להעיד, נקבע כי ביתו של דה קפריו אינו בית הקבע של בר רפאלי, למרות הקשר הזוגי ביניהם.

9.      בית הקבע של האדם הוא אחד הסממנים החזקים לתושבות המס שלו.

להלן הקריטריונים לזיהוי בית הקבע:

- היותו של הבית זמין לשימושו של הנישום.

- משך הזמן שהבית עומד לרשותו של הנישום.

- שליטה - על הנעשה בבית ועל הגישה אליו.

- ניהול אורח חיים שגרתי בבית.

10.  הקשרים המשפחתיים והחברתיים בישראל יכולים להיות חזקים יותר מקשר עם בן זוג בחו”ל (ללא נישואין) שאין לו ילדים ממנו.

11. אמה של רפאלי הייתה מעורבת בניהול החברות בקפריסין של בר, היועצים של החברות היו תושבי ישראל ולא הוצג גורם זר אשר קיבל את ההחלטות בחברות, ועל כן החברות הקפריסאיות הן ישראליות לצרכי מס.

12.  החזקה ברכבים בישראל, גם אם הם אינם רשומים על שם הנישום  אך הוא עושה בהם שימוש כשמגיע לארץ, מהווה סממן לתושבות מס בישראל.

13. אם אדם רוכש דירה בישראל, גם אם הדירה אינה מיועדת למגורי אלא להשקעה בלבד, הדבר מראה על חיזוק הזיקות לישראל בבחינת מרכז החיים.

14.  תשלומים לקופות חולים וניצול זכויות רפואיות, כגון רכישת תרופות, מחזק את הזיקות לישראל.

(המשך בעמוד הבא...)

15.  שימור של כרטיס אשראי ישראלי והיקף השימוש בו תומכים בשאלת ניתוק או אי ניתוק התושבות.

16.  בית המשפט מתייחס להגדרת תושב חוץ בפקודת מס הכנסה אשר קובעת כי אדם אשר שהה פחות מ- 183 ימים בישראל בשנת מס ומרכז חייו היה בחו”ל בשנתיים שלאחר מכן, יחשב כתושב חוץ החל משנת הבדיקה הראשונה.

בית המשפט מצטט את דברי בית המשפט העליון וקובע כי הגדרה זו אינה באה לכלול בה אנשים שמרכז חייהם היה בישראל בשנתיים הראשונות (בהן הבדיקה היא פורמלית בלבד שעניינה במספר ימים).

לדעת ביהמ"ש, ההגדרה נועדה להבהיר את כללי חישוב, המועדים וימי השהייה במקרים בהם הנישום מוכיח כי ניתק את התושבות שלו מישראל.

מי שעונה להגדרת “תושב  ישראל” ייחשב ככזה באופן קטגורי, והוא לא יוכר כ”תושב חוץ” גם אם הוא מקיים את התנאים בהגדרת “תושב חוץ” .