ועדת הערר דנה בשווי התמורה שקיבל בעל זכויות בנכס במרכז הכרמל, שהתקשר עם קבלן בעסקת קומבינציה, למכירת 55% מזכויותיו במקרקעין, בתמורה לקבלת שירותי בניה על יתרת הנכס.

הצדדים העריכו את שווי העסקה ב- 3.6 מיליון ₪, אך מנהל מיסוי מקרקעין העריך אותה ב- 6 מיליון ₪, על פי עלויות הבנייה הישירות והעקיפות הצפויות לבניית הדירות שיקבל בעל הנכס (9,000 ₪ + מע"מ לכל מ"ר), בתוספת היטל ההשבחה הצפוי.

 על קביעה זו הוגש ערר.

פסק הדין

1-  בפסיקה נקבע כי התמורה החוזית שווה לערך השוק ביום גיבוש העסקה, אלא אם הוכח כי התמורה המוסכמת נקבעה בתום לב ואינה מושפעת מיחסים מיוחדים.

2-  שמאי מטעם מנהל מיסוי מקרקעין, חישב את עלויות הבניה לפי סטנדרט בניה גבוה וגם לפי סטנדרט רגיל, והגיע למסקנה כי שווי שירותי הבנייה הוא כ- 5.4 מיליון ₪.

לעלויות אלו יש להוסיף מעמ וגם  רווח יזמי בשיעור 15% .

3-   ועדת הערר קבעה, כי יש לאמץ את חוות הדעת של השמאי התואמת לפסיקה של בתי המשפט כגון בעניין כספי (ע"א 7759/07).

4-  המערער ביקש לחשב את מס השבח בשל מכירת הזכויות בדירה אחת על פי הוראות סעיף 49לג1(א)(1) לחוק - בפטור המוענק במכירת דירה שתמורתה מושפעת מזכויות בניה לפי תכנית החיזוק תמ"א/38 (הריסה) ,ולגבי דירה אחרת ביקש לערוך חישוב לפי סעיף 49ז' לחוק - המעניק פטור ממס עד סכום "תקרה".

ועדת הערר אימצה את עמדת המערער בנקודות אלה ,המשווה את הדירות של המערער לדירות אחרות בעסקאות דומות.