תאריך:         14/2/17

הנדון: סיווג תקבול עקב פרישת רואה חשבון מהשותפות  

המערער הינו רו"ח ובין מייסדי משרד רו"ח פרידמן, שפירא, גולדשטיין ושות' שהתמזג, עם משרד רו"ח ברייטמן ושות'.

המערער עָסק בתחום הייעוץ העסקי ובנה, לדבריו, פרקטיקה משגשגת בתחום הנ"ל  בתוך המשרד.

הפירמה המורחבת "התמזגה" עם משרד רו"ח אלמגור ושות' למשרד ברייטמן אלמגור ושות'.

לאחַר המיזוגים, נותר המערער שותף בעקיפין בברייטמן אלמגור ושות'.

כעבור כחמש שנים פרש המערער וקיבל תשלום - לפי הסכם השותפות, במשך 10 שנים לאחר הפרישה.

לטענתו, מדובר במכירת מוניטין. לחלופין, טען המערער (וטענה זו עלתה במקור גם ע"י המשיב), כי הוא מכר זכות בשותפוּת שגם הרווח ממכירתה נתון למיסוי הוני - לפי חלק ה' לפקודת מס הכנסה.

המשיב (פ"ש תל-אביב 1), לעומת זאת טען, כי ההכנסה היא פירותית ונתונה למיסוי לפי חלק ב לפקודה.

 בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, (השופט ה' קירש) קבע כי:

1.  מדובר בתשלומים ששולמו למערער עבוּר ויתורו על זכויותיו בשותפות וכי לא הוכח שתשלומים אלה שולמו בגין מכירת מוניטין.

2.      אופי התשלומים השנתיים אף איננו פירותי.

3.  התשלומים השנתיים מהווים תמורה בגין מכירת זכויות המערער בשותפות והם חייבים בידיו כרווח הון (כטענתו הקודמת של המשיב וכטענתו החלופית של המערער).

4.      יש לראות כמועד רכישת הזכויות את שנת ייסודה של פרידמן ושות', דהיינו 1979.

5.  רווח ההון יחושב מדי שנה על פי הסכומים שקיבל המערער בפועל ולא בזיקה להכנסה החייבת של השותפות המשלמת.

מומלץ לקרוא בעיון את פס"ד (קישור לפסק-הדין).