הליכים אפשריים לפירוק חברה, ו"הרמת מסך"

                        קיימים מספר הליכים אפשריים לפירוק חברה:

                        (1)            פירוק ע"י בית משפט

הפירוק ייעשה על פי בקשת פירוק, שאותה יכולים להגיש: החברה, נושים, משתתפים (חבר בחברה או מי שהיה חבר בה בשנה לפני תחילת הפירוק), היועמ"ש, הכונס הרשמי ורשם החברות.

לבקשת הפירוק, שמוגשת לבית המשפט – מצורף דוח ובו פירוט נכסיה והתחייבויותיה של החברה. לאחר מכן – ממונה לחברה מפרק זמני עד למתן צו פירוק או שניתן צו פירוק מיד. צו פירוק מאפשר עיכוב הליכים נגד החברה (אלא אם כן מדובר בנושה מובטח; ואם זה המצב, רשאי נושה זה לממש את חובו גם לאחר מתן צו הפירוק). לאחר מכן – הופך הכונס הרשמי למפרק החברה.

(2)         פירוק מרצון         

                                    קיימות שתי אפשרויות לפירוק זה:

                                    א.            פירוק מרצון ע"י חברים -

התנאי לפירוק זה הוא הצהרת הדירקטורים בחברה על יכולתה של החברה לפרוע את התחייבויותיה.

                                    ב.            פירוק מרצון ע"י נושים -

פירוק זה חל, בין היתר, במצב שבו לא ניתנה הצהרת כושר פירעון כנ"ל. על החברה לזמן אסיפת נושים, ובה על הדירקטורים להגיש דוח על מצב עסקיה של החברה, כולל רשימת נושיה ואומדן תביעותיהם. המפרק ימונה בידי הנושים או החברה.

הרמת מסך

סעיף 373 לפקודת החברות קובע, שאם ראה בית המשפט שהעסק של החברה התנהל כדי לרמות את נושיה, הוא רשאי להצהיר, כי נושא משרה בחברה שהיה שותף ביודעין לפעילות העסק יישא באחריות אישית לחבויות החברה, כולן או מקצתן.

סעיף 374 לפקודת החברות קובע, כי אם התברר תוך כדי פירוק חברה, כי נושא משרה בה, מי שהשתתף בייסודה או מפרק שלה, השתמש שלא כהוגן בנכס של החברה, או עשה מעשה שלא כשורה או שלא כדין במשא ומתן הנוגע לחברה,  רשאי בית המשפט לכפות עליו להחזיר את הנכס בצירוף ריבית, או לכפות לפצות את החברה; וזאת, ללא קשר לשאלת חבותו הפלילית של אותו נושא משרה על מעשהו.

יש לציין, שהפסיקה דורשת הוכחת כוונת מרמה בהפעלת סעיף 373 לפקודת החברות, בעוד שסעיף 374 לפקודת החברות אינו טוען הוכחת כוונה כזו; שכן, מעשה שלא כשורה בנכסי החברה אינו עולה בהכרח לכדי מעשה מרמה.

כבוד השופטת ורדה אלשיך קבעה בתיקי פירוק שונים, כי הוכחת המרמה בסעיף 373 לפקודת החברות צריכה להיות ברמה הגבוהה ביותר; וזאת, עקב הסנקציות החמורות המוטלות מכוחו.

גם בית המשפט העליון קבע בפסק הדין, בעניין "דוד פישר", כי לא כל התנהלות כושלת או בלתי זהירה של נושא משרה מקימה מעשה מרמה.