|
החוק לאיסור הלבנת הון
בשנת 2002, לאחר לחץ בינלאומי כבד, נכנס לתוקף החוק לאיסור הלבנת הון, התש"ס – 2000 (להלן – "החוק"). בעקבות כניסת החוק לתוקף הוצאה ישראל מ"הרשימה השחורה" של ארגון ה-FATF – Financial Action Task רשימה הכוללת מדינות אשר אינן משתפות פעולה בתחום הלבנת הון ומימון טרור. חשוב לציין, כי על מדינות הנמצאות ברשימה השחורה, מוטלות סנקציות כלכליות שונות. החוק מגדיר שלוש פעולות עיקריות המהוות עבירות לצורך חוק איסור הלבנת הון, כלדקמן:
א. עבירת הלבנת הון - עשיית פעולה ברכוש אסור, הנעשית במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, את זהות בעליו או את מיקומו.
ב. עבירת דיווח - עשיית פעולה ברכוש או מסירת מידע כוזב במטרה להימנע מדיווח או כדי לגרום לדיווח לא נכון, בהקשר של החובות המוטלים על נותני שירותים פיננסים ובהקשר של חובות הדיווח על כספים בכניסה או ביציאה מישראל.
ג. פעולה ברכוש אסור - עשיית פעולה בידיעה כי היא פעולה ברכוש אסור (אם מסוג חפצי אומנות, יודאיקה, כלי תחבורה, אבנים ומתכות, ניירות ערך או נדל"ן), ושווי הרכוש הינו מעל 120,000 ש"ח או ביצוע פעולות בכסף או בשווה כסף, אם בפעולה אחת ואם בכמה פעולות במשך שלושה חודשים, בסכום מצטבר של 400,000 - מהווה אף היא עבירה על פי החוק.
סעיף 9 לחוק, קובע כי חלה חובת דיווח על אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, על כספים (1) שעמו בעת הכניסה ו/או היציאה אם שווים עולה על 80,000 ש"ח, אולם אם האדם נכנס לראשונה לישראל על פי אשרת עולה או לפי חוק השבות, רק אם שווים עולה על מיליון ש"ח.
חובת דיווח זו אינה חלה על אדם המעביר כספים אלה באמצעות תאגיד בנקאי (2) . פטור מחובת דיווח זו אינה מונעת מהתאגיד הבנקאי לדווח על הכספים הנ"ל בהתאם להוראות סעיף 7 לחוק.
להלן פירוט חובות הדיווח העיקריות של תאגיד בנקאי בהתאם לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), תשס"א – 2001:
1.1 פעולה של הפקדה בחשבון או משיכה ממנו של מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל- 50,000 שקלים חדשים לפחות.
1.2 פעולה במזומן שאינה מבוצעת בחשבון כלשהו של לקוח, לרבות הפקדת מזומנים לצורך העברתם לחוץ לארץ או משיכת מזומנים שהתקבלו מחוץ לארץ, שלא באמצעות חשבון, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל- 50,000 שקלים חדשים לפחות.
1.3 פעולה של החלפת שטרות ומעות במזומן, לרבות המרה, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל- 50,000 שקלים חדשים לפחות.
1.4 פעולה של הוצאת המחאה בנקאית, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל- 200,000 שקלים חדשים לפחות; למעט המחאה בנקאית בסכום עד 1,000,000 שקלים חדשים, שהוצאה כנגד הלוואה לדיור.
1.5 פעולת קניה או מכירה של המחאות נוסעים או שטר למוכ"ז של מוסד פיננסי מחוץ לישראל בסכום שווה ערך ל- 50,000 שקלים חדשים לפחות.
1.6 פעולה של הפקדת שיקים המשוכים על מוסד כספי מחוץ לישראל ופעולה של תשלום שיקים שהוצגו לגביה בידי מוסד כספי מחוץ לישראל בסכום שווה ערך ל- 1,000,000 שקלים חדשים לפחות.
1.7 פעולה של העברה מישראל לחוץ לארץ או מחוץ לארץ ישראל, באמצעות חשבון, וכן פעולה של העברה מחשבון לחשבון קורספונדנט (3) של מוסד פיננסי, אלא אם כן המוסד הפיננסי הואגד במדינה שחברה ב- OECD בסכום שווה ערך ל- 1,000,000 שקלים חדשים לפחות.
1.8 פעולה שנראית לתאגיד הבנקאי כפעולה "בלתי רגילה".
________________________________________________________________
(1) "כספים" - מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים.
(2) "תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א – 1981, וכן תאגיד עזר כהגדרתו באותו חוק, שהואגד בישראל או מי שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים בצו – לעת עתה, לא נראה ששר האוצר עשה שימוש בסמכותו זו.
(3) חשבון קורספונדנט - כל אחד מאלה:
(1) חשבון המנוהל לבנק זר;
(2) חשבון המנוהל לתאגיד זר שפועל כבנק להשקעות או כבית סליקה, ושניתן לגביו
אישור האחראי למילוי חובות הדיווח לפי סעיף 8 לחוק.
|
|
תצוגת הדפסה