חברה לתועלת הציבור הינה תאגיד, הפועל ללא כוונת רווח.

החוק החדש, קובע נורמות חדשות מאלה שהוכרו עד היום. יזם, המעוניין להקים מוסד ללא כוונת רווח, צריך לבחור בין עמותה הפועלת לפי חוק העמותות, התש"ם – 1980, לבין חברה לתועלת הציבור הפועלת מכוח חוק החברות.

ההבדל העיקרי, בין עמותה לבין חברה לתועלת הציבור הוא בעובדה שחברה מוקמת בידי בעלי מניות, כאשר לכל חבר מוקנית מניה המשקפת את בעלותו של אותו אדם בחברה לתועלת הציבור. בעמותות, המוקמות מכוח חוק העמותות, אין כלל "בעלות" על נכסים אלא רק זכות הצבעה ובחירה באסיפה הכללית.

היתרון העיקרי בהקמת חברה לתועלת הציבור על פני עמותה הוא בעובדה, שהמניה מקנה ביטחון רב יותר לחבר המחזיק בה, שכן בידיו מצויה מניה, המהווה "נכס" חוקי לכל דבר ועניין, וכן בעובדה, שחוק החברות "נוח" "ומסחרי" יותר מחוק העמותות.

כמו כן, עמותה נתונה לפיקוח של רשם העמותות.

בכל הכרוך בהקלות דיני המס ובקבלת תמיכות ממשלתיות, וכן בכל הכרוך בפיקוח הציבורי ע"י החשב הכללי, קיימת זהות מוחלטת בין עמותות הפועלות למטרות ציבוריות לבין חברות לתועלת הציבור. כלומר: גם חברות לתועלת הציבור תהינה זכאיות לקבל אישור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ובמקביל הן ייחשבו למלכ"ר במע"מ תחויבנה במס שכר ולא יהיו רשאיות לקזז מס תשומות לצורכי מע"מ.

המטרות הציבוריות, הכלולות בתוספת לחוק, הן רחבות ביותר, ונקודת המוצא הייתה לכלול כל מטרה הנראית על פניה כציבורית.

תהליך רישומה של חברה לתועלת הציבור הוא מורכב, שכן המחוקק מייחד לעניין זה לפחות שני רשמים: הרשם האחד – הוא רשם החברות, שאצלו יירשם הגוף כחברה רגילה, ולאחר מכן יועבר מיד תהליך הרישום אל הרשם השני – רשם ההקדשות ולאחר מכן תיחשב החברה ל"חברה לתועלת הציבור", אם – אכן – היא עמדה בכל התנאים הקבועים לכך בחוק.

כדי להקל את תהליך הרישום, וכדי למנוע סירבולים אפשריים מצד רשם החברות או מצד רשם ההקדשות, יגביל החוק החדש את פעילות רישום החברה ע"י הרשמים למיניהם למשך 45 ימים בלבד, אלא אם כן לא הוגשו הטפסים לעניין זה כראוי.

עם זאת, מודגש בזה, כי כבר בשלב הרישום, על היזמים למסור את אלה: הצהרות בדבר הקמת ועדת ביקורת, פירוט הנכסים שיוקנו לחברה והצהרת בעלי מניות ודירקטורים כי ידוע להם שמוקמת חברה לתועלת הציבור.

לאחר רישומה של החברה לתועלת הציבור וקבלת תעודת התאגדות, תחויב החברה לציין בכל מסמכיה לצד שמה את המילים "חברה לתועלת הציבור" או "חל"צ".

חברה לתועלת הציבור תחויב, על פי החוק החדש, להקים ועדת ביקורת, שתהא מורכבת מבעלי מניות או מבעלי מקצוע וכן חברות, שמחזורן מעל 10 מליון ש"ח, יחוייב במינוי מבקר פנימי. בכל אופן, חברה לתועלת הציבור תחויב במינוי רואה חשבון חיצוני.

שכרם של חברי דירקטוריון או חברי ועדת ביקורת, יוגבל על פי החוק החדש, וכן לא יתאפשר לאותם נושאי משרה לקבל שכר בעד פעילות אחרת מחברה. זאת, בדומה לדין החל כיום על עמותות. אם שולם שכר שלא כחוק לנושא משרה, רשאי הרשם לחייבו להשיב את השכר שקיבל שלא כחוק.

החוק אינו אוסר העברת מניות, ואף ייתכן מצב משפטי מעניין, אשר בו יועברו המניות בתמורה, אך זאת כפוף, לאישורו של בית המשפט. התמורה לא תשקף את נכסי החברה, שכן אלה אינם ניתנים לחלוקה לבעלי המניות. אולם התמורה עשויה לשקף את ערכה של הזכות להיות בעל מניות באותה חברה.