עובד חודשי זכאי לדמי חגים מתחילת עבודתו, כלומר הוא זכאי למשכורתו המלאה, בלי שינוכו ממנה הימים, שבהם הוא נעדר בשל החגים.

 

אין הבחנה לעניין זה, בין עובד חדש לעובד ותיק.

 

החל מ- 1.7.2000, חלה חובת תשלום ימי חג לעובד יומי/שעתי על כלל המעבידים במשק, זאת  מכוח צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל- 43 שעות שבועיות. החובה הינה לשלם לעובד לאחר שלושה חודשי עבודה במקום העבודה, אם הוא לא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחריו), אלא בהסכמת המעביד. התשלום הינו בעבור 9 ימי חג לשנה  (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי חג סוכות, 2 ימי חג הפסח, חג השבועות ויום העצמאות).

 

בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי עובד משמרות, שלא שובץ למשמרת סמוך ליום החג, יהיה זכאי לדמי חג.

 

 

עולה השאלה, מהו סכום התשלום בגין החג לעובד אשר היקף משרתו משתנה מידי חודש. לא קיימת בחוק התייחסות, ביחס לגובה התשלום לעובד שעתי/יומי, בהיקף משרה משתנה. עשויות להיות מס' פרשנויות לאופן חישוב התשלום עבור יום החג לעובד כאמור:

 

1.     על פי ממוצע שכרו של העובד בשלושת המשכורות הרצופות המלאות ביותר,  בשנה שקדמה לחג.

 

2.     על פי ממוצע שכרו של העובד בשלושת החודשים, שקדמו לחג.

 

3.     על פי ממוצע שכרו של העובד, בשנים עשר החודשים, שקדמו לחג.