החל משנת 2003 כל סוגי ההכנסות - גם הכנסות פסיביות שהופקו בחו"ל  – מתחייבות במס.

 

להלן בתמצית השינויים החל מ- 1.1.03 בעניין מיסוי הכנסות בחו"ל:

 

1.     מעבר לשיטה פרסונלית – תושב ישראל (יחיד וחברה) ישלם מס על הכנסתו הכלל עולמית. (כולל הכנסה פסיבית).

 

2.     "מרכז החיים" לעניין תושבות לצרכי מס

        יחיד ייחשב כ"תושב ישראל" לצרכי מס אם "מרכז חייו" בישראל – נקבעו מבחנים לקביעת מקום מרכז החיים. לאחרונה ניתן פס"ד (עמ"ה משה צייגר נ' פ"ש אילת) שקבע כי לאדם יכול ויהיה מרכז חיים במקום אחר ממקום מגורי משפחתו למרות שמדובר במשפחה מלוכדת. לפס"ד זה השלכות מרחיקות לכת לגבי ישראלים העובדים בחו"ל. (ראה הרחבה לעניין תושב ישראל לצרכי מס – בדף הבא)

3.     "תושבות" של חברה

        תאגיד ייחשב כ"תושב ישראל" לצרכי מס אם הוא התאגד בישראל או שהשליטה והניהול על עסקיו מופעלים מישראל.

 

4.     מיסוי הכנסות פסיביות מחו"ל

        הכנסות פסיביות בחו"ל – דיבידנד, ריבית, שכ"ד – יחויבו  במס מוגבל         10% - 15%  ויראו אותן כאילו הופקו בישראל.

 

5.     הכנסות מדמי שכירות בחו"ל

        קיימת אפשרות לתשלום מס בשיעור 15% בלבד על הכנסה מהשכרת נכס בחו"ל (שאינה מגיעה לכלל "עסק") לאחר הוצאות פחת בלבד.

 

6.     חברת משלח יד זרה

        מתן שירותים בחו"ל (לגבי מקצועות שפורטו ברשימה סגורה) באמצעות חברה זרה אשר תושבי ישראל מחזיקים יותר מ- 75% ממניותיה, תיחשב כהכנסה חייבת בישראל של – בעלי החברה, גם אם לא חולקה בפועל. (מנגנון הידוע בשם: "חברת משלח יד זרה").

 

7.     חברה נשלטת זרה (ח.נ.ז.)

        מוטל מס על הכנסות פסיביות של חברה זרה שהשליטה בה היא של ישראלים ויראו את ההכנסה כאילו חולקה לבעלי המניות הישראליים על פי שיעור אחזקתם בחברה, (המנגנון הידוע בשם: "חברה נשלטת זרה" – C.F.C.) כל זאת אם ההכנסה כפופה למיסוי בחו"ל הנמוך מ- 20%.

 

 

8.     חיוב בדמי בטוח לאומי על הכנסות מחו"ל

        ההכנסות מחו"ל המתחייבות במס הכנסה יחויבו באופן עקרוני גם בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

 

9.     הקלות לתושבים חוזרים ועולים חדשים

        הוגדלו מאוד ההקלות במס לעולים חדשים ותושבים חוזרים (החל    מ- 1.1.07) על הכנסותיהם בחו"ל מעסקים ונכסים שהיו בבעלותם לפני שהפכו לתושבי ישראל. (ראה בעמוד הבא)

=  מיהו "תושב ישראל" לצרכי מס

        סעיף 1 לפקודה קובע כי מי ששהה בישראל 183 ימים בשנת המס או ששהה בה לפחות 30 יום ובשלוש השנים האחרונות שהה בה לפחות 425 ימים, חזקה כי הוא תושב ישראל. (חזקה זו ניתנת לסתירה)

 

        על פי גישת רשויות המס, שהות בישראל בתקופה קצרה יותר מהאמור לעיל -  אינה מהווה חזקה שהנישום אינו תושב ישראל.

 

        לצורך קביעת מקום תושבותו של יחיד, אומץ מבחן "מרכז החיים". יחיד שיוכח לגביו כי מרכז חייו בישראל ייחשב לתושב ישראל ולהיפך.

 

        בפסיקה נקבע, כי מקום מגורי משפחתו של הנישום מהווים נדבך חשוב בקביעת "מרכז חייו" של הנישום, אך אינם המבחן היחידי. לפיכך, בתנאים מסוימים יתכן כי מרכז חייו של יחיד שונה ממקום מגורי משפחתו לכן,  מומלץ כי ליחידים אשר מרכז חייהם מחוץ לישראל, לקבל מאתנו ייעוץ ספציפי לגבי מקום תושבותם לצרכי מס והאפשרות להשתחרר מחובת הגשת הדוח בישראל.

לגבי "תושבות" של חברה ראה הערכות לקראת תום השנה לחברות בע"מ.