פרק הזמן שנקבע בחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958, להגשת תביעה כספית (שאינה קשורה לתחום המקרקעין), הינו 7 שנים מיום שנוצרה עילת התביעה. כך גם בכל הקשור לתביעות של עובדים נגד מעבידים (ולהיפך).

יחד עם זאת, ישנם חוקים ספציפיים בכלל, ובדיני העבודה בפרט, שקובעים פרקי זמן קצרים יותר, דהיינו תקופות התיישנות מיוחדות ביחס לזכויות שונות, כמפורט להלן:

1)       שכר עבודה ופיצויי פיטורים

העובד רשאי לתבוע שכר עבודה או פיצויי פיטורים שלא שולמו לו, וזאת עד 7 שנים מיום שנוצרה עילת תביעה (היום בו היה זכאי העובד לקבל את השכר או את פיצויי הפיטורים הנתבעים).

 

2)       פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים

·                  אם שולמו באיחור, הזכות לתבוע את פיצויי ההלנה תתיישן תוך 60 ימים מיום שהעובד קיבל את השכר / פיצויי הפיטורים.

·                  אם השכר/פיצויי הפיטורים לא שולמו כלל, הזכות לתבוע את פיצויי ההלנה תתיישן תוך שנה מהיום שבו רואים אותם כמולנים.

·                  יצויין כי כאשר מדובר בתופעה של איחור בתשלום שכר שחוזר על עצמו, קובע חוק הגנת השכר תקופת התיישנות ארוכה יותר.

3)       חופשה שנתית

תקופת ההתיישנות לכל תביעה עפ"י החוק, היא שלוש שנים, המסתיימות ביום סיום העבודה.