הטבות מס בשל תשלומים סוציאליים – ניכויים וזיכויים
= הפקדה בקופות גמל (לקצבה)
1. כל הפקדה - תחשב כהפקדה לקופ"ג לקצבה גם אם בוצעה לקופ"ג לתגמולים (אין יותר קופה לתגמולים).
2. "הכנסה מזכה" – מכל המקורות כולל מריבית, עד לסכום של 97,200 ש"ח לשכיר ו- 194,400 למי שהוא עצמאי בלבד. (עמית מוטב).
למי שהינו שכיר וגם עצמאי – הכנסתו כשכיר עד 97,200 והשלמה לגבי הכנסתו כעצמאי עד להפרש שבין 194,400 לבין הכנסתו כשכיר.
3. עמית מוטב – שהפקיד בקופ"ג לפחות 15,389 ש"ח בקופת גמל לקצבה.
לעמית מוטב יש תקרת הכנסה גבוהה יותר להפקדות - 194,400 ש"ח.
לעומת תקרת הכנסה של 136,800 ש"ח לגבי עמית יחיד – שאינו "מוטב" (ראה גם הערה 6).
4. עמית יחיד - מי שאינו עמית מוטב.
5. למי שיש משכורת עם זכויות סוציאליות מעל 388,800 – אין הטבות מס כלשהן בהפקדה לקופ"ג. שכיר עם משכורת מבוטחת שהינה פחותה מ- 388,800 יכול הפקיד 5% מסכום ההכנסה ללא זכויות ולקבל ניכוי בגין סכום ההפקדה.
6. ההפקדות הנדרשות כדי להיות "עמית מוטב" יכולות להעשות לחשבון של הנישום עצמו או בן זוגו או ילדיו עד גיל 18.
הפקדה מומלצת לקופת גמל (לעמית מוטב (עצמאי)
|
ההטבה
|
% מהכנסה מזכה
|
הפקדה שנתית
מכסימלית
ש"ח (1)
|
הערות
|
|
הכנסה מזכה
(3)
|
ש"ח
|
|
ניכוי
|
7.5%
|
14,581
|
לקופ"ג לקצבה
|
|
עמית יחיד
(4)
|
136,800
|
|
ניכוי נוסף
|
3.5%
|
6,803
|
לקופ"ג או לביטוח אובדן כושר
|
|
|
סה"כ ניכוי
|
11%
|
21,384
|
|
|
עמית מוטב
(5)
|
144,400
|
|
זיכוי
(35% מסכום ההפקדה)
|
5%
|
9,720
|
לביטוח חיים או קופ"ג
|
|
עמית שכיר ו/או שכיר+עצמאי
(6)
|
97,200
|
|
|
16%
|
31,104
(2)
|
לעמית מוטב
|
|
|
|
|
-
|
13,025
|
ניכוי וזיכוי במס שולי מכסימלי
|
|
הערות:
(1) הסכומים חושבו לגבי עצמאי שיש לו הכנסה חייבת לפחות 194,400 ש"ח. להכנסות נמוכות מזו הסכומים יופחתו בהתאמה. (ראה הערה בעמוד קודם.
(2) הסכומים הינם לשנה ויש לקזז מהם סכומים שכבר הופקדו במשך השנה לקופות גמל וביטוחי חיים. ראה הערה בדף קודם).
(3) הכנסה מזכה - הינה הכנסה בפועל - מכל המקורות, כולל מריבית - עד למכסימום המופיע בטבלה.
(4) עמית יחיד - מי שאינו עמית מוטב (ראה שורה הבאה)
(5) עמית מוטב - שהפקיד לפחות 15,389 ש"ח בשנה בקופת גמל לקצבה.
(6) שכיר + עצמאי - בניכוי הכנסתו כשכיר בגינה יש לו זכויות סוציאליות או לפי חישוב חלופי:
ההפרש בין המשכורת הלא מבוטחת לסכום 32,400 ש"ח = A.
הסכום הגבוה מבין המשכורת הלא מבוטחת לסכום 8,100 = B.
הכנסה מזכה = (A - B) אך לא יותר מ- 97,200 לשנה.
= הפקדה בקרן השתלמות
הכנסה מכסימלית לחישוב ההטבה 243,000* ש"ח - הפקדה מוכרת 7% מההכנסה
|
|
% מההכנסה
|
ש"ח
לשנה
|
הערות
|
|
מכסימום
|
7
|
17,010
|
7% x 243,000
|
* בניכוי הכנסה כשכיר בגינה המעביד מפריש עבורך לקרן השתלמות.
= האם כדאי להפקיד כיום לקופה שתשלם בגיל פרישה רק סכום קצבה נמוך מאוד ללא אפשרות למשוך את הכסף בבת אחת ?
כאשר סכום הפקדות המצטבר לקופה הינו נמוך – עקב התחלת התשלומים בגיל מאוחר עולה השאלה אם כדאי בכלל להפקיד כספים לקופת גמל שתשלם קצבה בגיל פרישה בסכומים נמוכים שאינם משמעותיים להוצאות המחייה שלך בעתיד.
על פי הצעת חוק, שאושרה בקריאה שלישית, כספים שהופקדו לאחר 1.1.08 על ידי עמית בקופה לתגמולים (הונית), שביום 1.1.08 מלאו לו 60 שנה, יהיו ניתנים למשיכה הונית (חד פעמית). לכן, כדאי להפקיד את הסכום המזכה בהטבות מס, וזאת גם אם האופציה של קבלת קצבה אינה מתאימה ותהייה מעוניין במשיכה חד פעמית.
(האפשרות תהיה עד וכולל שנת 2011).
= הוצאה מוכרת בשל תשלום לביטוח מפני אובדן כושר עבודה
עצמאי רשאי לנכות כהוצאה תשלום פרמיה בגין פוליסת בטוח לאובדן כושר – (עד 3.5% מההכנסה). גם עובד שכיר שמעבידו אינו רוכש בעדו בטוח זה, רשאי לקבל החזר מס בגין תשלומים לרכישת בטוח אובדן כושר עבודה עד 3.5% ממשכורתו ובתנאי שהביטוח הוא "ביטוח מועדף" (תקופתו הינה עד מלאות למבוטח 60 שנה לפחות, וכן בעת תשלום למבוטח התשלום יהיה בצורת קצבה עד תום תקופת אובדן הכושר או גיל 60 – לפי המוקדם).
ההכנסה המתקבלת על פי הפוליסה לבטוח אובדן כושר עבודה הינה הכנסה חייבת במס לפי סעיף 3(א) לפקודה.
= זיכוי ממס בגין תשלומי מזונות לילדים בגירים
(פס"ד מילשטיין)
נישומים המחויבים על פי פסק דין או הסכם שקיבל תוקף כפס"ד לשלם מזונות לילדים בגירים, יכולים לבקש שתי נקודות זיכוי עבור כל ילד כאמור. כל זאת לפי פסק דינו החדשני של בית המשפט העליון בעניין יוסי אברהם מילשטיין. ניתן לבקש פתיחת שומות לאחור ולבקש החזרי מס.
= זיכוי ממס בשל תמיכה בקרוב משפחה נטול יכולת וילדים עם ליקויי למידה
א. יחיד, תושב ישראל, זכאי לשתי נקודות זיכוי בעד תמיכה בילד נטול יכולת שהוא משותק, מרותק למיטה, עיוור, בלתי שפוי בדעתו או מפגר. החל משנת 2003 לא יינתן הזיכוי הזה בעד תמיכה בהורים ובבני זוג.
ב. בשנת 2003 פירסמה נציבות מס הכנסה חוזר המאפשר להורים לילדים שאובחנו כלקויי קשב וריכוז ו/או היפראקטיביות, שהינה לקות חמורה, לקבל בתנאים מסויימים את שתי נקודות הזיכוי בשל נטול יכולת.
= זיכוי ממס בשל הוצאות החזקת קרוב במוסד סיעודי
נישום המשלם למוסד מיוחד בעד החזקה של ילד, בן זוג, או הורה משותקים לחלוטין, מרותקים למיטה בתמידות, עיוורים או בלתי שפויים בדעתם או בעד ילד מפגר, יותר לו זיכוי של 35% מאותו חלק מהסכומים אשר עולה על 12.5% מהכנסתו החייבת של הנישום. הזיכוי לפי סעיף זה מותנה בהגשת תעודה רפואית ובכך שהכנסותיו של נטול היכולת ושל בן זוגו, החייבות והפטורות, לא עלו על 240,000ש"ח, ואם אין לנטול היכולת בן זוג, שהכנסותיו החייבות והפטורות, לא עלו על 150,000 ש"ח.
אם ההוצאות משולמות מחשבונו של נטול היכולת קיים חשש שהזיכוי לא יותר.
לכן מומלץ שהתשלום למוסד יבוצע מחשבון בן המשפחה התובע את הזיכוי (ללא קשר למתנות כספיות והעברות שהוא מקבל מנטול היכולת).
= פטור ממס הכנסה ומס שכר על מלגות לסטודנטים וחוקרים
בחודש מרץ השנה, תוקנה פקודת מס הכנסה כך שניתן פטור ממס למלגה (לרבות: מענק ופטור מתשלום) שניתנת לסטודנט בתקופת לימודיו במוסד לימוד או במוסד מחקרי, ובלבד שלא תינתן כל תמורה מצד הסטודנט.
תקופת הלימודים, לגבי מי שלומד לתואר אקדמי שני, לא תעלה על תקופה של 4 שנות מס מהיום שהחל את לימודיו לתואר האמור, ולגבי מי שלומד לתואר אקדמי שלישי, לא תעלה על תקופה של 8 שנות מס מהיום שהחל את לימודיו לתואר האמור.
במקביל ניתן גם פטור על מילגה לחוקר, עד סך של 90 אלפי ש"ח, בתקופת הלימודים במוסד מחקרי או במכון מחקר תורני ובלבד שתקופת המחקר לא תעלה על 12 שנים.
במסגרת התיקון, תוקן חוק מע"מ, כך שהמלגה האמורה לא תתחייב במס שכר.
|