מדובר על תובע  שחלק את חופשת הלידה יחד עם אשתו ותביעתו לדמי לידה נדחתה בטענה שעבד בזמן חופשת הלידה.

 

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת פסק:

 

הן מלשון סעיף 56 לחוק הביטוח הלאומי והן מלשון ההלכה הפסוקה, עולה שגם מבוטח שעבד בזמן חופשת הלידה שלו, מחוץ למשק ביתו, אינו צפוי לשלילה אוטומטית ומלאה של דמי הלידה עקב כך. הסמכות לשלול דמי לידה נתונה למוסד לביטוח לאומי, ועליו להפעיל שיקול דעת בעניין זה ולשקול אם העבודה מחוץ למשק הבית מצדיקה שלילה כלשהי של דמי הלידה ואם כן באיזו מידה.

 

לא הוכחה סבירות שיקול הדעת שהפעיל פקיד התביעות בעת שהחליט לשלול מהתובע את מלוא דמי הלידה בטענה שהוא עבד בעת חופשת הלידה.

 

הוכח כי התובע לא עבד תמורת שכר, בעת חופשת הלידה שלו. כמו כן, הוכח כי גם אם בחודשי חופשת הלידה עסק התובע בענייני עבודה, הרי שהעיסוק לא היה אינטנסיבי כמו שהיה טרם חופשת הלידה, אלא היה סביר (שיחות טלפוניות בתדירות של אחת ליום או מעט למעלה מזה, וביקורים בתדירות של אחת לשבוע או אף פחות מזה). עיסוק מעין זה, כשהוא נעשה במידה שאינה דומה כלל למידת האינטנסיביות של עבודתו הרגילה של התובע, כפי שהייתה לפני כן, וכאשר הוא סביר, אינו אמור לשלול את הזכאות לדמי לידה.

 

לאור האמור, התובע זכאי לדמי לידה בגין התקופה שבה שהה בחופשת לידה.