החל משנת 2003 כל סוגי ההכנסות - גם הכנסות פסיביות של תושבי ישראל, שהופקו בחו"ל  – מתחייבות במס.

 

 

להלן בתמצית השינויים החל מ- 1.1.03 בעניין מיסוי הכנסות בחו"ל:

1.    מעבר לשיטה פרסונלית – תושב ישראל (יחיד וחברה) ישלם מס על הכנסתו הכלל עולמית. (כולל הכנסה פסיבית בחו"ל כגון: שכר דירה, ריבית, דיבידנד וכו').

 

2.       "מרכז החיים" לעניין תושבות לצרכי מס

        יחיד ייחשב כ"תושב ישראל" לצרכי מס אם "מרכז חייו" בישראל – נקבעו מבחנים לקביעת מקום מרכז החיים. בפס"ד משה צייגר נ' פ"ש אילת, נקבע כי לאדם יכול ויהיה מרכז חיים במקום שונה ממקום מגורי משפחתו למרות שמדובר במשפחה מלוכדת. לפס"ד זה השלכות מרחיקות לכת לגבי ישראלים העובדים בחו"ל.

        בדרך כלל נקבע מרכז חייו של ישראלי הנוסע לחו"ל לתקופה ארוכה לאחר כמה שנים, כלומר בבחינה לאחור, נבדקים הקריטריונים הקובעים כגון: משך התקופה בחו"ל, המקום בו עומד לרשותו בית קבע, מגורי המשפחה וכו'.

 

 

 

 

3.    "תושבות" של חברה

        תאגיד ייחשב כ"תושב ישראל" לצרכי מס אם הוא התאגד בישראל או שהשליטה והניהול על עסקיו מופעלים מישראל. (ראה גם בחלק המיועד לחברות – בתחילת החוברת).

 

4.         הכנסות מדמי שכירות בחו"ל

        קיימת אפשרות לתשלום מס בשיעור 15% בלבד על הכנסה מהשכרת נכס בחו"ל (שאינה מגיעה לכלל "עסק") לאחר הוצאות פחת בלבד.

 

5.         חיוב בדמי בטוח לאומי על הכנסות מחו"ל

        ההכנסות מחו"ל המתחייבות במס הכנסה יחויבו באופן עקרוני גם בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

    

לפיכך, תושב ישראל העומד לעבוד בחו"ל, יכול להקים בחו"ל חברה שתקבל את ההכנסה בחו"ל, תשלם לו משכורת סבירה שרק היא אולי תתחייב בדמי ביטוח לאומי בישראל (יש לבדוק אם יש אמנה עם המדינה הזרה – לעניין ביטוח לאומי) ושאר הכסף ימשך על ידו מהחברה כדיבידנד ויהיה פטור מדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.