עמוד הבית אודות הפירמה מאמרים הוספה למועדפים דואר פנימי מבזקים קישורים צור קשר הפוך לדף הבית
או  וגם 
ביטוי מדוייק 

הכנסות והוצאות הוניות
 
תכנון מס - הקטנת המס על ידי הפיכת רווח רגיל לרווח הון
החל מ- 1.1.06 הוקטן המס על רווח ההון ל- 20% בלבד. ההקטנה תחול על הרווח היחסי שנצבר מ- 1.1.03 (פריסה לינארית). לפיכך, יש לבדוק את האפשרות לסווג הכנסה כרווח הון, במקום הכנסה רגילה המתמסה בשיעור מס שולי של עד 45%.
 
כמו כן על הכנסה מרווח הון לא משלמים דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בכל סכום.
 
 
 חובת דיווח מיידי על מכירה הונית
      קיימת חובה לדווח תוך 30 יום לפקיד השומה על כל מכירה הונית,  בין אם נוצר רווח הון מהמכירה ובין אם נבע ממנה הפסד, ולשלם לפקיד השומה מקדמה בסכום המס החל על הרווח, במידה והיה כזה. במסגרת הדיווח, יפורט חישוב רווח ההון או הפסד ההון, וכן חישוב המס החל במכירה.
 
  מכירת ורכישת מוניטין
המס על רווח הון ריאלי הנובע ממכירת מוניטין שלא שולם בגין רכישתו הינו 25% ליחידים, לחברות או לבעל מניות מהותי.
 
רכישת המוניטין מהווה הוצאה מוכרת במסלול פחת של 10% (ניכוי ההוצאה ב- 10 שנים) ההוצאה לא תותר ברכישת מוניטין מ"קרוב" או מתושב חוץ אלא אם הוכח שהייתה חיונית ונעשתה בתום לב ומטעמים עסקיים בלבד.
בפסק דין משנת 2010 נקבע כי גם לבעלי מקצועות חופשיים יש מוניטין הניתן למכירה למרות שמדובר במוניטין אישיים (שלכאורה מוניטין אישיים לא נותנים למכירה) .
 
 
   מיסוי הכנסות מהשכרת דירות למגורים בישראל ובחו"ל
1.          השכרת דירה בישראל – שלושה מסלולים לדיווח על הכנסות מהשכרת דירה למגורים   בישראל:
א.     מסלול הפטור ממס
יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה מהשכרת דירת מגורים, אחת או יותר, והמשמשת למגורים בלבד לשוכר שהוא יחיד, או לשוכר שהוא חבר בני אדם שקבע לעניין זה נציב מס הכנסה (מוסד שעיקר פעילותו קליטת עליה, בריאות או סעד ופעילות המוסד אינה למטרת רווח), יהיה פטור ממס בשל הכנסה זו עד לתקרת הסכום הפטור כפי שנקבע בחוק.  הסכום הפטור לשנת 2011 הינו  4,790 ש"ח לחודש.  יחיד שהיתה לו הכנסה בשנת המס מהשכרת דירות מגורים העולה על התקרה, יחויב במס בגין "סכום הגלישה" כפול שניים.
 
הערה חשובה: יש לשים לב כי בהגדרה זו נכללות גם דירות המיועדות למגורים אך מושכרות לעסק. כתוצאה מכך גם ההכנסה מדירות אלה למרות שהינה חייבת במס מלא, נכללת בתקרה של 4,790 ש"ח לחודש.
 
 
 
ב.     מסלול -  10% מס  מהתקבולים
כאשר אין אפשרות להחיל את הפטור המפורט בסעיף א' לעיל, ניתן להעזר בסעיף 122 לפקודה המאפשר לשלם מס בשיעור 10% בלבד על ההכנסה מדמי השכירות (ללא ניכוי הוצאות).
 
המס 10% ישולם לא יאוחר מ-30 ימים מתום שנת המס. אלא אם כן שילם המשכיר באותה שנת מס מקדמות רגילות על עסקאותיו.
 
להלן טבלה לריכוז הוראות סעיף 122.
1.
סוג הנכס
כל נכס המושכר למגורים
2.
סוג השוכר
יחיד וגם חברה
3.
סוג המשכיר
יחיד בלבד
4.
מיקום הנכס
בישראל וגם בחו"ל
5.
תקרת הכנסה המאפשרת
את ההטבה
ללא תקרה ובתנאי שפעילות ההשכרה אינה עולה לכדי עסק
6.
מס
10% מההכנסה ברוטו
7.
תשלום המס
תוך 30 יום
 
 
לאור העובדה שבעלי עסקים השוכרים דירות מגורים גם לצורך עסקם ורוצים לנכות את ההוצאה או חלקה כהוצאה מוכרת לצרכי מס, דבר שעלול לפגוע בפטור ממס (או במס 10%) של המשכיר, מומלץ לא להסתפק באמור בחוזה ולדרוש מהשוכר אישור בכתב שהדירה משמשת אותו למגורים בלבד.
 
 
ג.     מסלול הדיווח על ההכנסה כהכנסה רגילה בניכוי הוצאות רגילות
        נישומים רבים המשכירים דירות למגורים, אינם מודעים לאפשרותם לתבוע כהוצאה גם פחת בשיעור 4% מעלות הדירה וגם את הריבית המשולמת בשל הלוואה שנלקחה לרכישת הדירה. מומלץ לבצע חישוב של ההכנסות משכ"ד בניכוי הוצאות אלה ואחרות ולהשוות למסלול המיסוי של 10% על כל התקבול. במקרים רבים הוצאות הפחת והריבית עולות על ההכנסה מדמי שכירות והיא אינה מתחייבת כלל במס.
 
ניתן לבצע שילוב של מסלולי המיסוי השונים למציאת המס הנמוך ביותר – לגבי אפשרות מיוחדת זו (שפקיד השומה נוטה להתנגד לה) – יש לקבל ייעוץ ספציפי.
 
2.                 דמי שכירות מנכסים בחו"ל
דמי שכירות על נכסים בחו"ל יחוייבו במס החל משנת 2003. המס על הכנסה מדמי שכירות בחו"ל יחושב לפי שעור המס השולי הגבוה של הנישום (לאחר ניכוי הוצאות ופחת). אם הנכס אינו עיסקי ניתן לשלם מס בשיעור 15% בלבד בניכוי פחת בלבד אך ללא הכרה בהוצאות אחרות. (ללא אבחנה אם הנכס מושכר למגורים או לצרכים עיסקיים של השוכר).
 
 
 
 
 
  שיעור מס נמוך לנישומים מבוגרים המשכירים נכסים
      להקלה זו זכאים יחידים שעונים על כל התנאים המצטברים הבאים: תושבי ישראל, בעבר היו בעלי הכנסה מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל אשר הנכס המושכר (בשלו  נדרש הפטור) שימש בידיהם  להפקת הכנסה זו, מלאו להם בגבר – 65 שנים ובאישה 60 שנה, אין להם הכנסות מקצבה הפטורה לפי סעיפים 9א או 9ב לפקודה ואין להם הכנסות מריבית בפקדון בתאגיד בנקאי שבגינה בקשו פטור לפי סעיפים 125ד או 125ה לפקודה. כן נדרש כי הכנסת השכירות לא תשולם ע"י גוף קשור או קרוב.
 
        ההכנסות עליה חל הפטור היא ההכנסה החייבת (ללא קיזוזי הפסדים, הוצאות ופטורים), מדמי שכירות ממקרקעין, מבנים ונכסים אחרים אשר שימשו בידי המשכיר במישרין להפקת הכנסתו מיגיעה אישית  מעסק או ממשלח יד בישראל והינם בבעלות המשכיר ולא בבעלות גוף משפטי אחר. כן נדרש כי דמי השכירות אינם משולמים לנישום ע"י קרובו, חברה בשליטתו או חברה בשליטת קרובו.
        סכום הפטור הוא מכפלה של 35% מדמי השיכרות כאמור, ב- 2% לכל שנת מס שבה שימש הנכס את הנישום במישרין להפקת הכנסתו מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד בישראל (להלן: "הותק") עד לתקרה של 35 שנים. סכום דמי השכירות הפטורים לשנת מס לא יעלה על סכום התקרה בסעיף 9א לפקודה כשהוא מוכפל ב- 12.
 
 
 
 
 
 
 
  העברות נכסים בין בני משפחה (וההכנסות מהנכסים)
      (פסק דין ע"א 3914/91)
        בדרך כלל הורים מעבירים נכסים לילדיהם. ניתן להעביר את הנכס בנטרול ההכנסות אשר נובעות ממנו. במקרה מסויים העבירה אם נכס לבניה, ללא התנאי של שמירת ההכנסות בידיה, ולכן בית המשפט לא התיר לה לזקוף את ההכנסות מהנכס בשומה שלה ונקבע שההכנסה של הבנים שיקבלו את הנכס.
 
        מדובר באם שהעבירה את נכסיה בחייה לבניה ללא תמורה, בשני שלבים:  בשלב ראשון היא העבירה להם את חלקה בבית מלון. העברה זו נעשתה בתנאי שהכנסות המלון יהיו שלה כל ימי חייה, ובתנאי שהבנים לא יוכלו למכור את הזכויות במלון בלא הסכמתה. אין חולק שהכנסות המלון והפסדיו  הם של האם ולא של בניה.
 
        בשלב שני העבירה האם לבניה את חלקה בנכס, אשר הושכר לבנק  דיסקונט. העברה זו נעשתה ללא התנאי של שמירת ההכנסות בידי האם, וללא התנאי שהבנים לא יוכלו למכור את הנכס בלא הסכמתה.
 
        פקיד השומה ייחס את הכנסות שאר כל הנכסים (חוץ מהמלון) לבנים. הבנים טענו שההכנסות הן של האם, (ואם כך היה נקבע, היתה האם יכולה לזקוף הכנסות אלה כנגד הפסדי המלון באותן שנות המס).
        בית המשפט העליון קבע שהכנסות מהמלון שייכות לאם אך הכנסות מהשכרת הנכס לבנק דיסקונט שייכות לבנים היות ובהעברת הנכס לא התנתה האם את העברת הנכס בהשארת ההכנסות אצלה עד תום חייה – כפי שעשתה לגבי המלון.
 
השכרה מבחינת דיני מ.ע.מ.
                   המשכיר
השוכר       
 
אדם פרטי
 
עוסק
אדם פרטי (1)
אין עסקה
יש עסקה.
המשכיר חייב לשלם את המ.ע.מ.
עוסק (2)
יש עסקה (אקראי) השוכר חייב בתשלום המ.ע.מ.
יש עסקה –
המשכיר חייב בתשלום המ.ע.מ.
מלכ"ר / מוסד כספי
יש עסקה (אקראי) השוכר חייב בתשלום מ.ע.מ.
 
 
יש לשים לב שעוסק שרוכש דירה ומתכוון להשכירה למגורים אינו רשאי לקזז את המ.ע.מ. הכלול בעלות הרכישה היות וההשכרה תהיה פטורה ממ.ע.מ. (אין לקזז מ.ע.מ. תשומות הנכלל בעסקה פטורה ממס).
 
הערות:
(1)     כולל עוסק השוכר לשימושו הפרטי.
(2)     עוסק השוכר לשימושו בעיסקו.
כל האמור לגבי השכרה חל גם לגבי מכירה וקניה של מקרקעין.
 

חזור אחורה
עמוד הבית אודות הפירמה מאמרים הוספה למועדפים דואר פנימי מבזקים קישורים צור קשר הפוך לדף הבית