כאשר רוצים לקזז הפסדים או רווחים של המיזם מול רווחים או הפסדים של בעלי המיזם מעסקים אחרים, ראוי להעדיף פעילות במסגרת שותפות ולא במסגרת חברה.

       

        סעיף 63 לפקודת מס הכנסה קובע כי לא השותפות היא הנישומה, אלא השותפים, וכי יראו את החלק שכל שותף זכאי לו בשנת המס מהכנסות או מהפסדי השותפות כהכנסתו של אותו שותף, כלומר השותפות "משרשרת"  את רווחיה והפסדיה באופן ישיר – לשותפים בשותפות.

 

        רבים נרתעים מהעדפת השותפות על פני החברה, הואיל והם אינם מעוניינים לותר על יתרון האחריות המוגבלת. בעבור אלה – ארגון הפעילות במסגרת של "שותפות מוגבלת" מהווה פתרון נאות, המאפשר ליהנות מיתרונות המס של השותפות וזאת מבלי לשמוט את היתרון של הגבלת האחריות.

 

        פקודת  השותפויות מאפשרת לרשום שותפות מוגבלת, אשר בה רק אחד "כללי" השותפים יהיה שותף "כללי" (שאחריותו בלתי מוגבלת), ושאר השותפים יהיו מוגבלים באחריותם עד לסכום שהשקיעו בשותפות (בדומה להשקעה בחברה בע"מ). גם על בעיית האחריות הבלתי מוגבלת של השותף הכללי אפשר להתגבר באמצעות הקמת חברה בע"מ, אשר היא תהיה השותף הכללי. זאת, אף כי  לא ברור אם אפשר למנות חברה בע"מ לתפקיד השותף הכללי. המצב בפועל הוא שרשם השותפויות מאפשר לרשום חברה בע"מ כשותף כללי.

 

        בעיה נוספת נובעת מהוראת פקודת השותפויות, אשר קובעת כי לשותף מוגבל אסור להשתתף בניהול עסקי השותפות. אם ישתתף בניהול – יהפוך לשותף "כללי")

 

        ניתן להתגבר על מגבלה זו היא באמצעות מינוי דירקטורים בחברה המשמשת כשותף כללי, אשר יש להם "זיקה" לשותפים המוגבלים. יש להקפיד כי לא תהיה זיקה גדולה שמשמעותה איבוד יתרון הגבלת האחריות, שכן על פי פקודת השותפויות – שותף מוגבל המשתתף בניהול עסקי השותפות הופך לשותף כללי.