הכרה בהוצאות של הליך פלילי, הינה בעייתית עקב הספק לגבי החוקיות של הפעולות בעבורן הוצאו ההוצאות. לאחרונה הוכנסה ההוראה בסעיף 17 (15) לפקודת מס הכנסה לפיה לא יוכרו לצורכי מס הכנסה הוצאות לא חוקיות.

 

לעיתים הפעולות הלוא חוקיות הביאו ליצירת הכנסה חייבת במס, למשל פעילות ללא רישיון עסק. קביעה כי לא יוכר קנס בגין מצב זה, תיצור הכנסה חייבת במס מופרז לחלוטין, שאינו משקף את הרווח הכלכלי הנכון.

 

בהמ"ש המחוזי בירושלים, פסק כי באיזון בין העיקרון של "שומת אמת" לבין שיקולי "תקנת הציבור", כוחו של העקרון הראשון לגבור, כלומר יש להכיר בהוצאה, היות וכל קביעה אחרת תביא לסנקציה עונשית נוספת לסנקציות הפליליות הרגילות.

 

בפני בהמ"ש עמדה המחלוקת בשאלת ניכוי מס התשומות בגין הוצאות משפטיות שהוציאה חברה שנגדה ונגד מנהלה הוגשה תביעה פלילית עקב מתן שירותים  ללא רשיון.

 

מנהל מע"מ טען כי ניכוי זה איננו אפשרי, מאחר ועיקר ההוצאות הוצאו לצורך הגנה על האינטרסים של מנהל המערערת ולפיכך מהוות הוצאה פרטית של המנהל ואינן ניתנות לניכוי כתשומות על ידי החברה ושנית, לאור הפגיעה הצפויה בתקנת הציבור שתגרם כתוצאה ממתן "הטבה" למי שהורשע בפלילים.

 

 

 

 

ביהמ"ש קבע כי על מנת לקבוע מהן ההוצאות שמהן יש לאפשר לנכות מס תשומות, יש לבצע סינון בשלושה שלבים:

 

העבירה הייתה מתן שירותי מטבע ללא רישיון אך פעולות אלו, נעשו במהלך העסקים הרגיל של החברה שעיקר פעילותה מתן שירותי מטבע. עברה אחרת שבכתב האישום. אישום בהתחזות, לא נעשה אומנם במהלך העסקים הרגיל, אולם ניתן לראות פעולה זו כנעשתה לשם קידום המפעל של העוסק.

 

התחזות מנהל לפקיד בנק נועדה לאפשר לו להשיג מידע לשם קידום עסקי החברה.

 

 

 

 

ההלכה המחייבת לגבי "תקנות הציבור" הותוותה על ידי בית המשפט העליון בפרשת הד הקריות ובפרשת קופת מילווה העולה, שאומנם הבחינה בין הוצאות בעלות אופי עונשי, לבין הוצאות שאינן כאלו. במקרה הנדון, הייצוג בהליך  הפלילי המשולמות במהלך ההליך שבו נבחנת אשמת הנישום אינן דומות לקנס.

 

יתרה מזאת, ייצוג הנישום הינו עקרון בעל חשיבות ציבורית שנאשמים יהיו מיוצגים בהליכים פליליים.

 

שיקול שעלה גם בעניין הידרולה לגבי החשש "שלא יהא חוטא נשכר". אינו תקף ככל שמדובר בהוצאות הייצוג בהליך הפלילי. בעקבות התרת הניכוי, הנישום לא נהנה מפירות הפרת החוק, שכן הייצוג המשפטי בהליך הפלילי, תפקידו רק לגרום לחשיפת האמת ולאזן בין כוחה של המדינה לכוחו של הנאשם ואינו מקנה כל הטבה לנאשם.

 

 מאחר שלא ניתן לייחס לחברה את כל ההוצאות המשפטיות, לא כל ההוצאות הוצאו לצורך עסקה של המערערת, ניתן לנכות כמס תשומות, רק רבע מההוצאות.