אושר מעמדה של אשתו של בעל השליטה בחברה – כעובדת, הזכאית לדמי לידה
אושר מעמדה של אשתו של בעל השליטה בחברה – כעובדת, הזכאית לדמי לידה
קטגוריה ראשית » דיני עבודה » יחסי עובד מעביד » אושר מעמדה של אשתו של בעל השליטה בחברה – כעובדת, הזכאית לדמי לידה
אושר מעמדה של אשתו של בעל השליטה בחברה – כעובדת, הזכאית לדמי לידה
            פסק דין ליטל חגי ב"ל 10 – 11 – 22362
 
בחוק  הביטוח הלאומי אין הגדרה מיהו "עובד". כדי שמבוטח יוכר כעובד יש להוכיח שמתקיימים בינו לבין מעסיקו יחסי עובד ומעביד. כך גם נדרש כאשר אישה מועסקת  בחברה שבשליטת בעלה.
 
            תקציר עובדתי
מבוטחת עבדה בעבר אצל מעסיקים שונים. לאחר שפוטרה ממעסיק אחרון ב- 9/2008, ובמקביל ללימודים במכללת צפת, החלה לסייע לבעלה בניהול שוטף של   מסעדה שבבעלות חברה בשליטתו, בעבודות משרד.
 
בשעות הפנאי וכתחביב הכינה בביתם עוגות וקינוחים למסעדה, על מנת שיימכרו ללקוחות המסעדה.
 
בתקופה זו לא דווחו עבורה כעובדת משום שהפעילות הייתה במסגרת "עזרה משפחתית" מקובלת.
              
כאשר הביקוש למוצריה הלך וגבר, צמצמה את פעילותה בעבודות המשרד והקדישה את מירב הזמן להכנת הקינוחים והעוגות. המסעדה החזיקה באופן קבוע מלאי של מוצרים שהכינה המבוטחת.
 
מחודש פברואר 2009 החלה להיות שכירה בחברה, והוצאו לה תלושי שכר ע"ס 3,000 ₪ לחודש (בתוספת שווי רכב). כן החלה קורס להכנת דברי מאפה להתמקצעות.
הביקוש היה תלוי במספר ההזמנות ובהתאם לכך נעשתה העבודה בדרך כלל 3-4 ימים בשבוע, בבית. את המוצרים קנתה החברה. בהמשך רכשה החברה למבוטחת תנור ומקרר.
 
ביום 30/7/2009 המבוטחת ילדה ויצאה לחופשת לידה. טרם הלידה, דאגה להכין מלאי קינוחים שיספיק לחודשיים, ולאחר מכן לא הוגשו במסעדה קינוחים עד חזרתה לעבודה.
 
לאחר חופשת הלידה חזרה המבוטחת לעיסוקיה. בשל הגדלת הביקוש למוצריה, בכוונת החברה לשכור שטח נוסף ולהפוך אותו לקונדיטוריה, כך היא לא תעבוד יותר מהבית.
 
תביעתה לדמי לידה נדחתה ע"י המל"ל בטענה כי לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד.
 
פסק הדין
 ביה"ד חוזר ומדגיש כי קיום יחסי עובד מעביד – כאשר מדובר בהעסקת בני משפחה, לרבות קשר עם תאגיד בשליטת קרוב משפחה, יבדק באופן קפדני יותר לרבות בדיקת תשלום שכר ריאלי, קיום חובות מכוח דיני עבודה: תוספת יוקר, חופשה שנתית, דמי הבראה, סדירות העבודה ועוד.
 
להלן הנתונים בקשר למבוטחת הנ"ל:
 
1. סדירות העבודה - עבודת המבוטחת לא הייתה סדירה בשעות עבודה קבועות, כיוון שהעבודה הייתה תלויה במלאי הקינוחים ובמספר ההזמנות.
 
2. שכר  -  השכר היה ריאלי ביחס להיקף העבודה (3-4 ימים) השכר שולם בפועל.
 
3. העסקת עובד אחר במקום המבוטחת   -  התפקיד שביצעה המבוטחת נבנה על ידה, היא הייתה אשת המקצוע ולא הייתה סיבה כלכלית להעסיק עובד אחר במקומה.
 
4. מקום ביצוע העבודה  - השימוש בכלי עבודה פרטיים אינו בעל משקל כדי לשלול את יחסי העבודה.
 
5. מחוייבות הדדית  -  בתחילת הדרך, עבודתה של המבוטחת הייתה בבחינת "עזרה משפחתית". כאשר הביקוש גבר, התחזקה התלות של המסעדה במבוטחת "והיה טעם כלכלי ממשי בכך שהתובעת תהיה עובדת של החברה, וייווצרו יחסי עובד-מעביד של ממש, עם מחוייבות הדדית".
 
לאור הקביעות הנ"ל, נקבע כי נתקיימו יחסי עובד ומעביד ותביעת המבוטחת לדמי הלידה נתקבלה.
הורוביץ, אושרת, מג'ר, אפלקר, לוגסי
דוא"ל: cpa@HOMAL.co.il
http://www.horovitz-cpa.co.il/