בעקבות בדיקה שערכה החברה, לאור מחסור בלתי מוסבר בכספים בחשבונותיה, התברר כי מנהלת החשבונות שלה מעלה בכספי החברה ומשכה באופן שיטתי ולאורך זמן, צ'קים לפקודתה או לפקודת צדדים שלישיים בהיקף של 2.7  מיליון שקל, כ- 1.8 מיליון מתוכם נמשכו מחשבון החברה בבנק הפועלים וכ- 900 אלף נמשכו מחשבונה בבנק המזרחי.

 

        בתביעה טענה החברה כי הבנקים נהגו ברשלנות כשפרעו צ'קים הנושאים חתימה מזויפת ואף כאלה שאינם נושאים חתימה כלל.

 

הבנקים טענו להגנתם כי "לו היתה החברה נוקטת באמצעי בדיקה ובקרה סבירים, היתה מגלה את "המעילה בסמוך לתחילת התרשותה ומונעת את הנזק".

 

השופט לא קיבל את טענות הבנקים וציין כי "כ- 600 צ'קים הנושאים חתימה מזויפת נמשכו ונפרעו על ידי הבנקים. שישה צ'קים מתוכם אינם נושאים חתימה כלשהי וחרף זאת נפרעו אף הם". לדברי השופט, "החתימות המופיעות על גבי הצ'קים  כולם, אינן דומות לדוגמאות החתימה השמורות אצל הבנק".

 

עם זאת השופט פסק כי לחברה יש "אשם תורם" בשיעור של 35%.

 

על כן השופט פסק, כי על בנק הפועלים לשלם לחברה 65% מהצ'קים המזויפים בתוספת ריבית עד ליום הגשת התביעה ובסה"כ כ- 1.4 מיליון ₪ וכי על בנק מזרחי טפחות לשלם לתובעת 65% מסך הצ'קים המזויפים שפרע בתוספת ריבית עד ליום הגשת התביעה ובסה"כ כ- 663 אלף ₪.