ביהמ"ש הסתמך על פס"ד של ביהמש הארצי לעבודה בעניין חברת ד.ג.מ.ב, בו נקבע כי תשר העובר דרך קופת המעסיק יחשב כשכר לצורך שכר מינימום, כל עוד המלצרים יודעים מהו הסכום שהתקבל כתשר ומתי הם זכאים להשלמה של הטיפים לשכר מינימום, ויש הסכם בכתב בין המלצר למסעדה כי אם סך התשרים עולה על שכר המינימום (לאותה משמרת), יישאר העודף בחזקתו והוא אינו זכאי לשכר נוסף .

ביהמ"ש קובע שגם אם התשרים לא עברו דרך ספרי המעסיקה (כלומר לא נרשמו בקופה)  אבל נוהל רישום מסודר של הטיפים שנתקבלו ואיך הם חולקו בין המלצרים, רישום זה מקיים את תכליתו  של חוק שכר מינימום ויש לראות בסכומים ששולמו למלצרים כ"שכר" ששולם ע"י המעסיק.

 

(יש לשמור על הרישומים באופן קפדני, לצורך הצגתם בבית המשפט אם תוגש תביעה של מלצר) .

 

יש לשים לב כי למרות שיש דרישה לניהול מסודר של קבלת וחלוקת הטיפים, הרי שהרישומים וניהול הכספים אסור שיהיו על ידי המעסיק,  כי אז עלולים שלטונות המס לראות בטיפים  כתקבול של המעסיק -  על כל המשתמע מכך!

n    ביקורת משרד הכלכלה – אכיפת חוקי העבודה

מפקחי המשרד החלו בביקורות בעסקים והטלת קנסות.

 

עיקר הקנסות שנקבעו הם לגבי ליקויים ב"הודעה לעובד על תנאי העבודה".

 

אי מתן אישור לעובד שסיים לעבוד, אי העברת התגמולים לקופת הפנסיה תוך 21 ימים מתשלום השכר ואי תשלום תוספת בעד שעות נוספות.

 

כדאי לבדוק את מערכת השכר,רישומי הנוכחות וחוזי העבודה שלכם- כדי להימנע מקנסות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 הפרשה לפנסיה בתעשייה ובענפים מסויימים

 

צו ההרחבה לפנסיה בתעשיה, המחייב את כל המעסיקים בענפי התעשייה,  קובע כי, לגבי עובד בתעשיה שיש לו, בעת תחילת עבודתו, קופה פנסיונית פעילה-ממעביד קודם-  יש להפריש עבורו (תגמולים ופיצויים!) מיד מתחילת העבודה.

 

עבור עובד שאין לו עדיין קופה פנסיונית רשאי המפעל להפריש לפנסיה כלהלן:

 

במשך השנה הקלנדרית הראשונה לעבודה, ניתן להפקיד רק לתגמולים (עובד ומעביד) (וכן לאובדן כושר עבודה - למי שיש בטוח מנהלים), ולהשלים את ההפרשה לפיצויים - רטרואקטיבית לתחילת העבודה - עד חודש דצמבר.

 

כל עוד לא הופרשו פיצויים, אין המעביד חייב בתשלומם אם העובד עזב בטרם השלים שנת עבודה מלאה.

בענפים בהם קיים צו הרחבה ענפי (כגון: תעשיה, חקלאות, מלונאות, הובלה, שמירה, ניקיון ועוד), יש לנהוג לפי הצו הענפי, ולא לפי הצו הכללי!

רק כשאין צו הרחבה או שאין הוראת פנסיה בצו ההרחבה הענפי - נוהגים לפי הצו הכללי.

 

 

 

 

 

 

          צו ההרחבה לגבי עובדי ניקיון על המעסיקים ומזמיני שירותי     ניקיון

ביום 9 בפברואר 2014 חתם שר הכלכלה על צו הרחבה לגבי עובדי ניקיון המועסקים באמצעות קבלני כוח אדם או חברות ניקיון.  צו ההרחבה נכנס לתוקף ביום 1 במרץ 2014 ויחול על כלל המעסיקים ומזמיני שירותי הניקיון במשק. בעקבות צו ההרחבה יעלה שכרם של עובדי הניקיון במגזר הפרטי בשיעור של כ-20% והם יזכו לתוספות כגון הגדלת ההפרשה לקרן הפנסיה, רכיבים סוציאליים נוספים, מתן קרן השתלמות, שי מוגדל לחגים ועוד.

החוק להגברת האכיפה על דיני עבודה אשר נכנס לתוקפו בחודש יוני 2012 מטיל את האחריות על הפרת חוקי עבודה, הן על המעסיק הישיר של העובדים והן על מזמין השירות המקבל שירותים  מקבלני משנה בתחומי הניקיון, השמירה והסעדה.

 

 

       מכתב פיטורין מחייב תשלום פיצויים

בפסק דין שפורסם לאחרונה, נדונה תביעה של עובד שביקש לסיים את עבודתו.

 

מתוך מחווה ועל מנת לקבל דמי בטלה, נתן לו המעביד מכתב פיטורין וכתב "עקב ארגון העסק וארגון מצבת העובדים, אנו נאלצים לפטר אותך".

 

העובד הגיש תביעה נגד המעסיק לקבלת תשלומים בגין: פיצויי פיטורין, הודעה מוקדמת, הלנת שכר והלנת פיצויים, פדיון חופשה, דמי הבראה ועוד ועוד. סה"כ 82,796 ₪.

 

המעסיק טען בבית המשפט, שמתוך רצון טוב מסר את המכתב והאמת היא שהעובד התפטר מיוזמתו.

 

בית המשפט פסק כי המעביד מסר לתובע מכתב פיטורים, ולכן לתובע עומד הכלל של מסמך בכתב מול עדות בעל פה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין

 

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע שאם המעסיק הפקיד כל חודש את מלוא הפיצויים (8.33% מהשכר) לקרן הפנסיה (או ביטוח המנהלים) והמעביד והעובד חתמו על החלת סעיף 14, אזי הסכומים שהופקדו יהוו את כל הפיצויים שיקבל העובד מהמעביד – גם אם הסכום שנצבר נמוך מהמגיע על פי החוק.

 

היתרון לעובד: גם אם הוא מתפטר, הוא זכאי למלוא הפיצויים.

החסרון למעביד: אם שכר העובד עלה, הוא לא מקבל הפרשים רטרואקטיביים.

 

משנת 2014 תכנס לתוקפה ה"פעימה האחרונה" של הגדלת ההפרשות לפנסיה חובה וההפרשות שהמעביד יחוייב להפריש יהיו:

6% לפנסיה ו- 6% לפיצויים.

 

 

במידה והסעיף 14 נחתם במסגרת פוליסה בחברת ביטוח ולא בקרן פנסיה, יש לבדוק אם יש צורך בייחוס חלק מהפרמיה לבטוח אובדן כושר עבודה על מנת שהסעיף 14 יהיה בתוקף.

 

 

 

 

 

   חובת רישום שעות עבודה של העובד

בפסק דין (תע"א 6881-09 אברהם מושייב נ' בורוכוב אליה ) חוזר בית המשפט על הקביעה, כי במצב בו המעביד לא רשם את שעות העבודה של העובד , ישולמו לעובד  15 שעות נוספות בשבוע -כתשלום מינימלי.

 

המעביד מחויב לערוך רישום שעות של העובד בעבודה , ומשלא רשם את שעות העבודה  נטל ההוכחה כי העובד לא עבד את השעות הנוספות שהעובד טוען שעבד -  הוא על המעביד.

 

 

 n חובת שימוע חלה גם לגבי עובד חדש

                       

                        גם עובד שעבד זמן קצר, זכאי לשימוע -  אם יש כוונה לפטרו.

 

אין עדיין בפסיקה הנחיות כיצד יש לבצע שימוע זה, אך כדאי להקפיד על תיעוד שיחת השימוע, הטענות שהועלו כלפי העובד והסיבות לפיטוריו (לרשום פרוטוקול).

 n צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה    

הצו חל על כל העובדים והמעבידים בישראל, למעט עובדים במפעלים מוגנים (עובדים שיש להם מגבלות גופניות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים).

 

1.      סכום החזר הוצאות הנסיעה המכסימלי יהיה 26.40 ₪ ליום עבודה (החל מיום 1.1.2014).

 

2.       הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מנוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה.

 

3.         החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד.

 

4.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהיא אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרות.

 

  דמי הבראה

מחיר "יום הבראה" במגזר הפרטי המשולם החל  מ- 1.7.14 הוא – 378 ש"ח .

הזכות לדמי הבראה היא רק למי שסיים בפועל שנת עבודה מלאה, כולל תקופת ההודעה המוקדמת לה הוא זכאי אם פוטר (במקרה שניתן תשלום במקום הודעה).

 

 

  פסק דין - למעביד מותר להתקין מצלמה ליד שעון הנוכחות

המעביד טען שעובדת החתימה כרטיס נוכחות במרמה, וזאת על סמך מצלמה שהוצבה ליד שעון הנוכחות.

 

העובדת טענה לפגיעה בפרטיות, ולאי חוקיות הצילום.

 

ביה"ד האזורי לעבודה  פסק  ש"פגיעה בפרטיות" מוגדרת בחוק הגנת הפרטיות,  כ"צילום אדם כשהוא ברשות היחיד".

 

במקרה הנדון, הצילום נעשה ברשות הרבים.

 

העובדת צולמה כשהיא נכנסת או יוצאת מהבניין או מחתימה כרטיס נוכחות. פעולות אלו אינן מחייבות הגנה על צנעת הפרט.

 

הצילומים אינם מציגים כל מידע אישי ופרטי הקשור בעובדת, למעט עובדת כניסתה ויציאתה מהבניין",ולכן אינו פסול.

 

 

 האם העתקת המגורים – מזכה את העובד בפיצויי פיטורין?

התשובה אינה חד משמעית. החוק והתקנות קובעים תנאים שונים לכל מקרה וסיבה של העתקת מגורים (נישואין, גירושים, אזור פיתוח וכו').

 

יודגש כי מעבר לחו"ל אינו מקנה פיצויים (אלא אם העובד או בן זוגו יצא לשליחות של אחד מהמוסדות הלאומיים).

 

גם יציאה ללימודים אינה מקנה פיצויים.

 

   חישוב פיצויי פיטורים לעובד שחל שינוי מהותי בתפקידו

חוק פיצויי פיטורים והתקנות לא התייחסו מפורשות לסיטואציה הנ"ל , אך בית הדין הארצי לעבודה התייחס למקרים  אלה.

 

בדב"ע תשן/107-3 מנפאואר (ישראל) בע"מ נ. צפריר גוטרמן, נידון מקרה של עובדת שהועסקה בשתי תקופות עבודה.

 

למשל בפסק הדין בעניין איסר מזר נגד הסתדרות מדיצינית הדסה  (דב"ע נ"ו/269-3), נפסק כי במקרה שבתקופות ההעסקה של עובד חל שינוי יסודי במהות התפקיד, יש לערוך חישוב נפרד של פיצויי פיטורים לכל אחת מתקופות ההעסקה; כך למשל  רופא, שקודם לכן הועסק באותו מקום עבודה כאח ואח"כ כסטז'ר, יקבל  פיצויי פרישה לכל אחת מהתקופות, עפ"י שכרו בכל תקופה כרופא, כסטז'ר וכאח .

 

 

 מהן הזכויות של עובד שחלה ומיצה את כל זכאותו לימי מחלה

מבחינת המעסיק- העובד נמצא בחל"ת, ואינו זכאי לשכר.

 

הביטוח הלאומי - ישלם קצבת נכות כללית (נמוכה) רק לאחר 90 ימי מחלה (בתנאי שהעובד אינו זכאי לדמי מחלה מהמעביד).

 

מבוטח בביטוח המנהלים- ישלם לעובד בגין אובדן כושר עבודה- בדרך כלל רק בתום 90 ימי המחלה הראשונים.

 

מבוטח בקרן פנסיה- יש לבדוק בקרן עצמה מה זכאותו (משתנית בין הקרנות השונות, וסוגיהן).

 

 

 האם יש לשלם דמי ביטוח לאומי עבור עובד הנמצא בחופשה ללא תשלום (חל"ת)

במשך שני החודשים המלאים הראשונים לחופשה ללא תשלום, חובת תשלום דמי הביטוח הלאומי היא על המעביד.

 

הבסיס לתשלום הינו 15% מהשכר הממוצע (העומד על  9,089 ₪) ושיעור דמי הביטוח הלאומי הוא 4.61% מהשכר. כלומר התשלום הנו 62.85 ₪ לחודש.

 

כמו כן יש לשלם את סכום המינימום לביטוח בריאות העומד על 103 ש"ח  לחודש.

 

 מהם דמי החופשה השנתית שיש לשלם לעובד שעבר לעבוד ממשרה מלאה – למשרה חלקית

 

סעיף 10(א) ו-(ב)(1) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, קובע כי:

א.    המעביד חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל.

 

ב.     השכר הרגיל לעניין סעיף זה הוא - לגבי עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו - שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד.

 

 

אומנם בפסק דין - ע"ע 442/08 רון עמי צברי נ' טלירן (1993) בע"מ, נפסק כי פדיון חופשה לעובד, ששכרו הופחת כ-3 חודשים לפני סיום העסקתו, יחושב על פי שכרו הרגיל, טרם ההפחתה, מאחר ולא ניתן לראות בשכר העובד לאחר ההפחתה, כשכר הרגיל לעניין פדיון החופשה המתייחס לכל תקופת עבודתו. יחד עם זאת, לתשומת לבכם, פסק הדין עוסק בחישוב לעניין תשלום פדיון חופשה בסיום יחסי עובד מעביד  ולא  בתשלום דמי חופשה לעובד פעיל .

 

 

 

 

 

  האם מותר לשלם משכורת לעובד שנמצא במילואים וגם עובד

 

כאשר העובד מצליח להגיע לעבודה בעת השירות במילואים, מותר לשלם לו שכר רגיל לשעות העבודה שבהן עבד בפועל .

 

החוק מאפשר לעובד לקבל תגמולי מילואים ובמקביל גם שכר עבודה רגיל לאותה תקופה.