המוסד לבטוח לאומי וגם רשות המסים אינם מכירים באופן אוטומטי בהעסקת קרובי משפחה בעסק, אלא רק לאחר הצגת הוכחות לעבודתו בפועל של קרוב המשפחה תוך קיום "יחסי עובד מעביד".

בפסק הדין נדון ערעור של עצמאי, העוסק בייעוץ בתחום המחשבים, שהגיש דוחות למס הכנסה ובהם ניכה הוצאות שכר אשר שילם לכאורה לרעייתו ולגיסתו שעבדו בעסקו (בנוסף למקום עבודה אחר) .

פקיד השומה לא אישר את הוצאות השכר לאשה ולגיסה ועל כך (ועוד נושאים) הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי?

פסק הדין

בית המשפט קבע כי המערער לא הציג מסמך כלשהו המגבה את טענתו בדבר עבודה ממשית של רעייתו וגיסתו בעסק.

האשה לא נזכרת בחוזים שערך, לא ניהלה רישום שעות העבודה שלה, לא הוצגו רישומים שהיא ערכה במסגרת עבודתה לרבות רישומי דוא"ל, לא הייתה לה מומחיות בתחום עבודתו של בעלה, ולא הגדרה מדויקת לתפקידה בעסק.

(המשך בעמוד הבא...)

בית המשפט קבע כי השקים של העסק שנכתבו בכתב ידה של האשה  וחתימתה על גבי השקים, אינם חורגים ממערכת של עזרה משפחתית הנהוגה בין בני זוג.

הערעור נדחה.

הערות לפסק הדין

פסק הדין מעלה שוב את ההכרח, בכל העסקה של קרוב משפחה, להכין מראש ובכתב מסמכים ועדים שיכולים לשכנע כי קרוב המשפחה אכן עבד בעסק.

 כמו כן חובה לנהל רישום שעות העבודה,

 להנפיק תלוש שכר כדין,

להפריש לפנסיה חובה כחוק,

לתת את כל ההטבות החוקיות המגיעות לכל עובד

ולשלם את השכר בפועל.