לא הוכר מ.ע.מ. תשומות בקשר לאספקת מגורים לעובדים זרים

        המערערת התקשרה בהסכם עם חברה לאספקת שירותי כ"א ועובדים זרים מסין לפרויקטים שונים.

                           ¨    העובדים מסין, אשר הועסקו באתרי הבנייה, שוכנו במגורי עובדים בסמוך לאתרי הבנייה, בקרוואנים ובמכולות שהוסבו למגורים. עבור השימוש במגורונים שילמה המערערת לבעלי מגורונים, כנגד חשבונית מס כחוק וניכתה את מס התשומות שבחשבוניות אלה. מ.ע.מ. לא התיר את ניכוי התשומות עבור המגורים.

                           ¨    החברה טענה, כי הלנת עובדים במרוכז במגורונים זמניים, באתרי עבודה המרוחקים ממקום ישוב, לא נעשתה לתועלתם והנאתם של העובדים אלא לתועלת החברה.

                           ¨    מ.ע.מ. טען, כי המערערת לא מכרה לעובדים את התשומות בגין הדיור ולא כללה אותם במסגרת הדוח התקופתי. לכן, לא עמדה בתנאי התקנה ולא היתה רשאית לנכות את התשומות. אין ספק, כי באספקת מגורונים וציוד למגורים לעובדים זרים, יש משום טובת הנאה לעובד, שהרי בהיותו עובד זר אין לו מגורים בארץ והוא נזקק למגורים.

על כן, לטענת מ.ע.מ. יש להחיל את תקנה 15 א'  אשר אינה מאפשרת ניכוי מס תשומות על הוצאות המעביד שהנן בגדר טובת הנאה לעובדו.

פסק הדין

בית המשפט מתייחס לפסק הדין בעניין "קינטון" וקובע כי תשומות הקשורות לציוד לעובד מיועדות לרווחתו של העובד אשר מפיק מהן תועלת והנאה ישירה. גם אם למעביד צומחת הטבה מהתשומות בכך שהעובדים מתגוררים במקום אחד – בסמוך לאתר העבודה, עדיין מדובר בטובת הנאה לעובד ולכן יש להחיל את תקנה 15 א'.

ביהמ"ש דחה את הערעור.