l     ניכוי מההכנסה בשל תשלומים לביטוח לאומי

עצמאים ובעלי הכנסה שלא מעבודה זכאים לניכוי בשיעור 52% מדמי הביטוח הלאומי ששילמו במהלך שנת-המס, בהתאם לאישור השנתי המתקבל מהמוסד לביטוח לאומי. האישור מבוסס אך ורק על תשלומים שבוצעו בהתאם לדרישת המוסד ואינו כולל תשלומים ביתר ששולמו ללא חיוב. מומלץ לכן להקדים ולשלם עד 31.12.06 (בבוקר) גם את מקדמת דצמבר שהמועד הרגיל לתשלומה הינו 15.1.2007 וכן מומלץ לשלם הפרשי שומות שנים קודמות ויתרת חוב עד           ל- 31.12.06.

ניתן לשלם לבטוח לאומי גם בטלפון 08-6509911, וגם באינטרנט.

מי שמעריך שמקדמותיו לבטוח לאומי נמוכות מהמגיע ממנו, יכול לבקש הגדלת המקדמות ותשלום ההפרש עוד בשנה זו, כדי שההוצאה (52%) תותר עוד השנה.

הערה חשובה:

אין טעם לשלם הפרשים ללא דרישתם על ידי המוסד לבטוח לאומי, שכן אחרת, הם לא יכללו באישור השנתי לצרכי מס שמנפיק המוסד. לכן, יש לפנות למוסד ולבקש חיוב בהפרשים ורק אז לשלמם.

על פי חוק הביטוח הלאומי, המבחן של היקף העבודה המחייב בתשלום דמי ביטוח לא יימדד עוד רק לפי שעות העבודה בשבוע, (12 שעות לפחות) אלא גם לפי גובה ההכנסה המושגת מעבודה זו (מבחנים חלופיים). כתוצאה מכך, מבוטחים  בביטוח לאומי גם העצמאים "הקטנים" חייבים בתשלום דמי הביטוח ומס בריאות.

אשר על כן נדרש כל עצמאי שאינו משלם דמי ביטוח לאומי לבדוק מחדש את חבותו על-פי היקף שעות העבודה או היקף ההכנסות.

l     תכנון מס – הקטנת תשלומים לביטוח לאומי ומס בריאות

1.    תקנות 14 ו- 15 של הביטוח הלאומי יוצרות מצב שבו ניתן לחמוק מחיוב בדמי ביטוח לגבי הכנסה פסיבית באחת משתי הדרכים:

(הכנסה פסיבית: משכר דירה, ריבית, דיבידנד, תמלוגים וכו').

א.         כאשר ההכנסה הפסיבית נמוכה מההכנסה האקטיבית.

ב.          המבוטח (שלו יש הכנסה פסיבית) הינו גם שכיר וגם עצמאי – מצב המוכר כ- "שלוש מעמדות". (כלומר: עצמאי, שכיר ובעל הכנסה פסיבית).

עמדת הביטוח הלאומי הינה שהפטור המתואר לעיל יחול רק אם שלושת המעמדות (שכיר, עצמאי, פסיבית) חלים במקביל – בו זמנית.

2.    כאשר למבוטח שכיר למשל, יש הכנסה פסיבית גבוהה מהמשכורת, הוא ישתדל כמובן לקבל הכנסה כעצמאי וכך להיות מבוטח בשתי מעמדות (שכיר + עצמאי) אשר יאפשרו פטור מדמי ביטוח על ההכנסה הפסיבית אשר בהצטרפה לשני מעמדות אינה מתחייבת בדמי ביטוח. (ללא תקרה).

l     אפשרויות נוספות להקטנת תשלומים לביטוח לאומי

א.   להעביר הכנסות פסיביות כגון שכר דירה וריבית, לבת הזוג שהיא "עקרת בית". כידוע אישה נשואה שאינה עובדת שבן זוגה משלם דמי ביטוח לאומי – פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי על הכנסותיה הפסיביות  (כגון שכר דירה) בכל סכום שהוא.

ב.   לייחס הכנסות לקטינים או לחיילים הפטורים מדמי בטוח לאומי. יש לזכור כי סעיפי ביטול הסבת ההכנסות שבפקודת מס הכנסה (סעיפים 86, 84, 83) אינם חלים לצורך בטוח לאומי.

ג.     להסב הכנסות פסיביות כגון ריבית ושכר דירה להורים מבוגרים, המקבלים קצבת זיקנה מביטוח לאומי שהינם פטורים מתשלום דמי ביטוח על הכנסות פסיביות.

ד.    אפשר לדאוג גם לנכים ולשאר מקבלי קצבאות מבטוח לאומי שייהנו מהעברת "מתנה" בין קרובי משפחה שמכניסה הכנסה פסיבית ולהינות מהפטור  מדמי בטוח המגיע להם.

ה.   שינוי סיווג ההכנסה לכיוון ההוני שכן רווח הון ושבח מקרקעין הינן הכנסות הפטורות מדמי ביטוח לאומי.

ו.     שכר דירקטורים ניתן לסווג הכנסה זו כהכנסה פסיבית לפי סעיף 2(10) לפקודת מס הכנסה (פס"ד סריגי ארצי) במקום הכנסה אקטיבית לפי סעיף 2(1) או 2(2) ובכך לחסוך תשלומי ביטוח לאומי על הכנסה זו.

ז.     הסבת העסק לחברה בע"מ ומשיכת חלק מהרווחים באופן של חלוקת דיבידנד הפטור מדמי ביטוח בתנאים מסוימים (ראה הרחבה בסעיף "מעבר לפעילות כחברה בע"מ").

להלן שעורי הביטוח הלאומי (כולל דמי בריאות) לשנת 2006:

בחוק הביטוח הלאומי ובתקנות שהותקנו על פיו נקבע שעובד שכיר המועסק אצל מספר מעסיקים זכאי לבצע תאום בגין תשלומי הביטוח הלאומי ששילם.