1. משכורת - כדאי לדווח - גם בחברה מפסידה
יש לשקול דיווח על משכורות לבעלי שליטה גם בחברה הנמצאת בהפסדים וזאת עד לניצול מדרגות המס הנמוכות, (וניצול הניכויים והזיכויים) של בעלי השליטה, שכן הטבות אלה אינן עוברות משנה לשנה. מאידך, הוצאות המשכורת יגרמו להגדלת הפסדי החברה, אשר יועברו לשנים הבאות.
2. הפקדה בקופת גמל לבעלי שליטה:
ניתן להפקיד בקופת גמל לפיצויים או לקצבה עבור בעל שליטה עד סכום תקרה שנתית אשר עומד בשנת 2008 על 10,500 ש"ח. יש לוודא שהקופה הינה לקצבה (פנסיה) או לפיצויים. הפרשה לתגמולים אינה מוכרת.
בחברה שיש חשש שלא יהיו לה מקורות זמינים לתשלום הפיצויים לבעל השליטה (בסוף תקופת עבודתם), כדאי לשקול יצירת עתודה כספית למטרת פיצויים לבעלי שליטה.
תכנון מס מעניין מאפשר צבירה כספית מוגנת, המיועדת ספציפית אך ורק לתשלום פיצויים לבעל השליטה, מבלי שההפקדות בקופה המיוחדת יחשבו כמתן הטבה לבעל השליטה (ארוע המס נדחה עד למשיכת הכספים בפועל מהתוכנית). לגבי תכנון זה, נא לפנות לשותפי המשרד.
3. קרן השתלמות לבעלי שליטה:
החברה רשאית להפקיד עבור בעל השליטה בקרן השתלמות (לשכירים) את חלק המעביד עד 7.5% ממשכורתו שאינה עולה על 188,544 ש"ח לשנה – הפקדה מוכרת מכסימלית בקרן 14,140 ש"ח לשנה.
התרת ההוצאה מותנית בהפקדות חודשיות רצופות, ובתשלום מקביל של בעל השליטה לפי 1/3 מסכום ההפקדות של החברה. (החברה 7.5% מהמשכורת ובעל השליטה 2.5% מהמשכורת).
מומלץ להפקיד בקרן השתלמות 7.5% מכל השכר של בעל השליטה (גם מעבר לסכום המוכר). אומנם ההפקדה העודפת לא תוכר לניכוי כהוצאה, אך לא תחשב כהכנסה בידי בעל שליטה שיוכל למשכם לאחר 6 שנים בפטור ממס. (בעל השליטה חייב להפקיד את חלקו – 2.5%).
4. תשלום דמי ניהול לבעל השליטה (כולל לחברה המנהלת חברה אחת)
להלן כללים שנקבעו בפסיקה בהם יש לעמוד כדי שדמי הניהול יוכרו כהוצאה:
1. יש להוכיח ששירותי הניהול ניתנו בפועל.
2. מותר לקבוע שדמי הניהול יהיו כ- % מהמחזור או מהרווח.
3. יש לערוך הסכם בכתב בין הצדדים הקובע את השירות שינתן ואת החובה לשלם דמי ניהול ושיעורם.
4. הסכום של דמי הניהול הינו סביר לעומת שירותי הניהול שניתנו.
חובה לבסס את כל ההליך במסמכים במיוחד כאשר התשלום בגין דמי ניהול מבוצע מחברה מרוויחה לחברה מפסידה, שכן במקרה זה עלולה לבוא טענה שדמי הניהול הינם תכנון מס להעברת חלק מההפסד של החברה המפסידה אל החברה המרוויחה. (תכנון מס מקובל)
5. דיבידנד
סוף שנת המס הינו מועד מתאים לשקול חלוקת דיבידנד. יחידים (בעל מניות מהותי) המקבלים דיבידנד מתחייבים במס בשעור 25%.
חברות ישראליות (למעט חברות משפחתיות) אינן משלמות מס על קבלת דיבידנד מחברה אחרת. מסיבה זו כדאי להחזיק את המניות של החברות הפעילות באמצעות חברת אחזקות (ולא באופן ישיר) ולקבל את הרווחים של החברה הפעילה כדיבידנד לחברת האחזקות - ללא מס.
חלוקת דיבידנד הנה פעולה העשויה לחסוך לבעל השליטה תשלומים לביטוח לאומי, שכן דיבידנד בכל סכום לא מתחייב בדמי בטוח לאומי ומס בריאות. לפיכך ראוי לשקול משיכת דיבידנד במקום בונוס שכן הבונוס עלול להתחייב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.
בחלוקת הדיבידנד יש להתחשב בנתונים הבאים:
1. מה סכום הרווח הנצבר שטרם חולק – עד וכולל בשנת 2008. (לא ניתן לחלק דיבידנד אלא מרווחים).
2. תמהול אופטימלי בין משכורת לדיבידנד.
3. הכנת מקור למימון המס במקור (25%) החל על הדיבידנד.
6. בעלי חברות יכולים למשוך דיבידנד פטור ממס – כנגד הפסדים בבורסה
ניתן להכריז על חלוקת דיבידנד ולקזז את ההפסדים שהיו לך ממימוש ניירות ערך כנגד הדיבידנד, כך שלא ישולם מס על הדיבידנד (עד גובה ההפסד בבורסה).
גם אם הנזילות של החברה אינה מאפשרת משיכת כל הדיבידנד, עדיין כדאי לדווח ולמשוך בפועל (ללא מס) בעתיד על פי תזרים המזומנים.
באופן זה ניתן להקטין את ההפסד מניירות ערך על ידי ניצולו למשיכת דיבידנד פטור ממס.
(אותו קיזוז ניתן לבצע גם כנגד רווחי הון ממכירת כל נכס, לרבות: נדל"ן, מוניטין וכו').
7. יתרות חובה של בעלי השליטה - בספרי החברה
יתרות חובה של בעלי השליטה יש לחייבבריבית שנתית בשיעור של עליית המדד בתוספת 4%. בגין הריבית, החברה חייבת להוציא חשבונית מס (כולל מ.ע.מ.) ולרשום את ההכנסה בספרי החברה (לחובת בעל השליטה).
לשם הסר ספק, נדגיש כי בחודשים בהם המדד הינו שלילי, יקוזז המדד השלילי משעור הריבית הריאלית לרבות לעניין מ.ע.מ.
יתרות חובה של בעלי שליטה עלולות להיחשב כמשיכת דיבידנד החייבת במס וזאת במיוחד כאשר היתרות "עומדות" ללא פרעון. כדי להימנע מ"תאונת מס" זו, יש לוודא שההלוואה שלקח בעל השליטה מלווה במסמכים (הסכם הלוואה ופרוטוקול).
חשוב מאוד לבצע פרעון כלשהו של ההלוואה – הלוואה שאינה מוחזרת ולו באופן חלקי עלולה להחשב כמשיכה של בעל השליטה – משיכה החייבת במס. אפשר לבצע פרעון כזה באמצעות חלוקת דיבידנד שלא ימשך בפועל.
תצוגת הדפסה