החל משנת 2003 כל סוגי ההכנסות - גם הכנסות פסיביות שהופקו בחו"ל – מתחייבות במס.

להלן בתמצית השינויים החל מ- 1.1.03 בעניין מיסוי הכנסות בחו"ל:

1. מעבר לשיטה פרסונלית – תושב ישראל (יחיד וחברה) ישלם מס על הכנסתו הכלל עולמית. (כולל הכנסה פסיבית).

2. יחיד ייחשב כ"תושב ישראל" לצרכי מס אם "מרכז חייו" בישראל – נקבעו מבחנים לקביעת מקום מרכז החיים. לאחרונה ניתן פס"ד (עמ"ה משה צייגר נ' פ"ש אילת) שקבע כי לאדם יכול ויהיה מרכז חיים במקום אחר ממקום מגורי משפחתו למרות שמדובר במשפחה מלוכדת. לפס"ד זה השלכות מרחיקות לכת לגבי ישראלים העובדים בחו"ל.

3. תאגיד ייחשב כ"תושב ישראל" לצרכי מס אם הוא התאגד בישראל או שהשליטה והניהול על עסקיו מופעלים מישראל.

4. הכנסות פסיביות בחו"ל – דיבידנד, ריבית, שכ"ד – יחויבו במס מוגבל 10% - 15% ויראו אותן כאילו הופקו בישראל.

5. קיימת אפשרות לתשלום מס בשיעור 15% בלבד על הכנסה מהשכרת נכס בחו"ל (שאינה מגיעה לכלל "עסק") לאחר הוצאות פחת בלבד.

6. מתן שירותים בחו"ל (לגבי מקצועות שפורטו ברשימה סגורה) באמצעות חברה זרה אשר תושבי ישראל מחזיקים יותר מ- 75% ממניותיה, תיחשב כהכנסה חייבת בישראל של – בעלי החברה, גם אם לא חולקה בפועל. (מנגנון הידוע בשם: "חברת משלח יד זרה").

8. ההכנסות מחו"ל המתחייבות במס הכנסה יחויבו באופן עקרוני גם בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

9. הוגדלו מאוד ההקלות במס לעולים חדשים ותושבים חוזרים (החל מ- 1.1.07) על הכנסותיהם בחו"ל מעסקים ונכסים שהיו בבעלותם לפני שהפכו לתושבי ישראל. (ראה עמוד 51)

סעיף 1 לפקודה קובע כי מי ששהה בישראל 183 ימים בשנת המס או ששהה בה לפחות 30 יום ובשלוש השנים האחרונות שהה בה לפחות 425 ימים, חזקה כי הוא תושב ישראל. (חזקה זו ניתנת לסתירה)

על פי גישת רשויות המס, שהות בישראל בתקופה קצרה יותר מהאמור לעיל - אינה מהווה חזקה שהנישום אינו תושב ישראל.

לצורך קביעת מקום תושבותו של יחיד, אומץ מבחן "מרכז החיים". יחיד שיוכח לגביו כי מרכז חייו בישראל ייחשב לתושב ישראל ולהיפך.

בפסיקה נקבע, כי מקום מגורי משפחתו של הנישום מהווים נדבך חשוב בקביעת "מרכז חייו" של הנישום, אך אינם המבחן היחידי. לפיכך, בתנאים מסוימים יתכן כי מרכז חייו של יחיד שונה ממקום מגורי משפחתו לכן, מומלץ כי יחידים אשר מרכז חייהם מחוץ לישראל, יקבלו מאתנו ייעוץ ספציפי לגבי מקום תושבותם לצרכי מס והאפשרות להשתחרר מחובת הגשת הדוח בישראל.

תיקון 168 לפקודה בא כדי לעודד משקיעים בעלי יכולת כלכלית גבוהה להיות תושבי ישראל, לעודד קליטת עלייה ולהחזיר הון אנושי איכותי למדינת ישראל.

בצד ההטבות הרבות הגלומות במסגרת החוק, ביקש המחוקק למנוע תכנוני מס מיותרים כדוגמת הקמת חברות תושבות חוץ על ידי העולים החדשים והתושבים החוזרים בטרם חזרתם לישראל.

יחד עם זאת, קיים חשש, כי התיקון יעודד הגירה לזמן ארוך יותר, שכן אדם המבקש לצאת מישראל יתכנן מראש שהות של עשר שנים לפחות (במקרה של תושב חוזר ותיק), או, לכל הפחות, שש שנים (במקרה של תושב חוזר רגיל).

להן טבלה המרכזת את ההטבות על פי תיקון 168 לפקודה כפי שפורסמה במצגת של רשות המיסים מיום 16/9/2008:

ריכוז ההטבות על פי תיקון 168

      סוג ההקלה                       הדין הקודם                  תיקון 168

             סטאטוס:                                    עולה                 תושב              עולה חדש ותושב חוזר

                                                         חדש                 חוזר                         ותיק

פטור ממס על הכנסות פסיביות             5 שנים             5 שנים                 10 שנים

פטור ממס על רווחי הון                        10 שנים           10 שנים              10 שנים

פטור ממס על הכנסות מעסק                4 שנים             אין                       10 שנים

פטור ממס על הכנסות ממשלח

יד ומעבודה                                          אין                   אין                      10 שנים

תחולה גם לגבי נכסים או

פעילויות חדשות                                    אין                   אין                          יש

מסלול התאקלמות                                 אין                   אין                          יש

הקלה במבחן "השליטה והניהול"              אין                   אין                          יש

פטור מחובת גילוי ודיווח                          אין                   אין                         יש